שמעון שמיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ביוגרפיה: הגהה |
נקודה בסוף משפט |
||
שורה 13:
==פעילות ציבורית==
שמעון שמיר הקים ב-1982 את [[המרכז האקדמי הישראלי בקהיר]], שקם בחסות [[האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים]] וכנציג שבע אוניברסיטאות המחקר בישראל. הוא כיהן כמנהלו הראשון במשך שלוש שנים. מאז שובו ממצרים הוא חבר בהנהלה ובמועצה של המרכז. ייעודו של המרכז הוא לטפח קשרים אקדמיים בין ישראל למצרים. הוקמה בו ספרייה גדולה העוסקת בעיקר בהיסטוריה ובתרבות של ישראל, בלימודי היהדות, ובלשון וספרות עברית. סטודנטים וחוקרים מצרים נעזרים במרכז בלימודיהם ובמחקריהם, ומדי שנה נערכות בו הרצאות רבות של מבקרים מישראל. כן פועל המרכז לשימור המורשת של קהילות יהודי מצרים. – ספריות ובתי כנסת – התרבותית.
שמיר היה שגרירה השלישי של ישראל במצרים ושירת ב[[קהיר]] בשנים 1988–1990. בתקופה זו השתתף ביישוב [[הסכם השלום בין ישראל למצרים|הסכסוך על טאבה]], עודד שיתוף פעולה בנושאי החקלאות והכלכלה, וטיפח את הדיאלוג המדיני בין ישראל למצרים. במרס 1990, משנפלה [[ממשלת האחדות הלאומית]] והוקמה ממשלתו הימנית של [[יצחק שמיר]], הודיע שמיר שאין הוא מתאים לייצג את ה[[אידאולוגיה]] שלה והתפטר מתפקידו. לאחר חתימת [[הסכם השלום בין ישראל לירדן|חוזה השלום עם ירדן]] ב-1994 התמנה שמיר כשגרירה הראשון של ישראל ושירת ב[[רבת-עמון]] בשנתיים הראשונות לקיום השגרירות. הוא קשר קשרים עם הארמון ההאשמי והאליטה הירדנית, ופעל להסרת אבני נגף שהופיעו במהלך בניית השלום. במקביל כיהן גם כראש ועדת המעקב המשותפת, שבמסגרתה נחתם מספר רב של הסכמי שיתוף פעולה מערכתיים בין שתי המדינות.
| |||