סנהדרין – הבדלי גרסאות

במחצית השניה של המאה הי"א לסה"נ הפכה חיפה למרכז יהודי חשוב ליהודי הגליל, לאחר שישיבת גאון יעקב בראשותו של ר' אליהו הכהן גלתה מירושלים לצור, וחיפה נבחרה כמרכז הסמלי לריבונות הגאונות הארץ-ישראלית בראשות ר' אליהו הכהן. באירוע רב רושם שנערך בחיפה בהושענא רבה בשנת 1082 לסה"נ קידש ר' אליהו הכהן את השנה, חידש את הגאונות והסמיך 'חברים בסנהדרין הגדולה'. תאור המאורע המופיע במגילת אביתר, שחוברה בידי אביתר בנו של ר' אליהו הכהן ונמצאה בגניזה הקהירית, מספר על הגעתו של ר' אליהו הכהן לחיפה "לקדש את השנה, וחידש את הגאונות ואת הסמיכה בבית הועד נגד כל בני ישראל, וישם אלות נמרצות וקללות נחרצות על כל חולק ומפליג ועל כל גוזל ומשיג גבולין, וכתוב בספר התקנה והסמיכה, וחותם ידו ויד כל החכמים בו". אך למרות אירוע חשוב זה המצביע על חשיבות המקום בעיני יהודי ארץ ישראל, הביא הכיבוש הצלבני בשנת 1100 לחורבן היישוב היהודי בחיפה, ור' בנימין מטודלה העובר בה בסביבות 1170 לסה"נ [ד"א תתק"ל] אינוכבר מזכירלא כברהזכיר קהילה יהודית במקום.

והמקיףקרוב ביןלחמש ניסיונותמאות אלושנים היהמאוחר פולמוס הסמיכה, שאותויותר הוביל [[מהר"י בירב]] ניסיון נוסף לחידוש הסמיכה. מהר"י בירב סמך, על פי שיטתו, ארבעה חכמים, שסמכו חכמים נוספים, אך לא התגבשהתיימרו מנייןלחדש מספיקאת עבור סנהדריןהסנהדרין. בשארבניסיונות חידוש הסנהדרין המאוחרים הניסיונותיותר לא נסמך בפועל איש. מהר"י בירב, וכן הבאים אחריו, נסמכו עלנתלו מהבמה שכתב ה[[רמב"ם]] ב[[פירוש המשנה לרמב"ם|פירושו למשנה]]{{הערה|על {{משנה|סנהדרין|א|א|ללא=שם}}}}, וגם בהלכות סנהדרין שב[[משנה תורה]]: "שאם יסכימו כל החכמים שבארץ ישראל למנות דיינים ולסמוך אותם, הרי אלו סמוכים ויש להם רשות לדון דיני קנסות ולסמוך חכמים אחרים"{{הערה|{{רמב"ם|שופטים|סנהדרין והעונשין המסורין להם|ד|יא}}}}.