אדוארד אולמן – הבדלי גרסאות

אחרי המלחמה הוא שירת במילואים כקצין בחיל הים האמריקני והיה הכלכלן של הוועדה הימית של ארצות הברית. הוא גם ערך מחקר ל[[פיקוד המטות המשותפים]] בפנטגון וב[[מחלקת המדינה של ארצות הברית|מחלקת המדינה]]. לאחר המלחמה הוא התקבל לעבודה במחלקה לגאוגרפיה אנושית ב[[אוניברסיטת הרווארד]] ומשנסגרה המחלקה הוא עבר מערבה לסיאטל.

 

 

== מחקר ==

אדוארד אולמן מילא תפקיד מרכזי בהנעת [[המהפכה הכמותית (גאוגרפיה)|המהפכה הכמותית]] ב[[גאוגרפיה אנושית|גאוגרפיה האנושית]] ושינוי פני המקצוע. מאחר שהכיר את הגאוגרפיה האמריקאית עוד מלפני מלחמת העולם השנייה, וכן נחשף כ[[רפרנט]] למאמר יוצא הדופן של [[פרד שייפר]] (Schaefer ([[1951]] בנושא כיוונה של הגאוגרפיה האמריקאית. אולמן ידע כי מעמדה של הגאוגרפיה האנושית הוא נמוך, והוא חווה את תוצאות הדימוי כאשר נסגרה המחלקה בהרווארד והוא פוטר מעבודתו.

 

[[קובץ:Multiple nuclei model.svg|ממוזער|418x418px|מודל העיר הרב-מוקדית, כאלטרנטיבה למודלים האחרים שהיו ידועים, שפיתחו האריס ואולמן, 1945.|טקסט=]]

למעשה הדחף של אולמן לחדש את הגאוגרפיה לא התרחשה לפתע באותם ימים, אלא היה מושרש היטב בהבנה מוקדמת יותר. כשהשתלב במחקרים עירוניים, עם אנשי דיסצפלינות אחרות, הבין כי צריך ליצור [[פרדיגמה|פארדיגמה]] אחרת בגאוגרפיה אנושית, תוך עזיבת הפארדיגמות הקודמות של [[דטרמיניזם|דטרמניזם סביבתי]] או [[גאוגרפיה רגיונלית|מחקרים רגיונליים]]. לכן אולמן פנה למחקרים תאורטיים, בייחוד אלה על מיקומם של ערים. מחקרים אלה נוצרו עוד לפני מלחמת העולם השנייה וכך פרסם עם צ׳ונסי האריס את המודל של [[העיר הרב-קוטבית]] בשנת [[1945]].<ref>Harris, C. D.; Ullman, E. L. (1945-01-01). "The Nature of Cities". ''The Annals of the American Academy of Political and Social Science''. '''242''': 7–17.</ref> יחסיו המוקדמים של אולמן עם חוקרים בדיסציפלינות אחרות, כמו כלכלנים וסוציולוגים, היו כאמור סיבה נוספת לכך שהגישה האקדמית שלו הייתה פרוגרסיבית.<ref>, Sugiura, Y.,  1999, Edward Ullman, A Geographer Searching for Spatial Science, Japanese Journal of Human Geography,