דווייט הווארד – הבדלי גרסאות

| עמדה = [[סנטר (כדורסל)|סנטר]]

| גובה = 2.11 מטר

| שנת דראפט = 2004

| קבוצת דראפט = [[אורלנדו מג'יק]]

| קבוצות כשחקן = [[אורלנדו מג'יק]] {{ש}} [[לוס אנג'לס לייקרס]] {{ש}} [[יוסטון רוקטס]] {{ש}} [[אטלנטה הוקס]] {{ש}} [[שארלוט הורנטס]] {{ש}} [[וושינגטון ויזארדס]]

| הישגים כשחקן = [[שחקן ההגנה של העונה ב-NBA|שחקן ההגנה של העונה]] (2009, 2010, 2011) {{ש}} 8 בחירות ל[[משחק האולסטאר של ה-NBA|משחק האולסטאר]] (2007–2015) {{ש}} [[חמישיית העונה ב-NBA|חמישיית העונה הראשונה]] (2008–2011){{ש}} חמישיית העונה השנייה (2014) {{ש}} חמישיית העונה השנייה (2007, 2013) {{ש}} [[חמישיית ההגנה של העונה ב-NBA|חמישיית ההגנה הראשונה]] (2009–2012) {{ש}} [[חמישיית ההגנה של העונה ב-NBA|חמישיית ההגנה השנייה]] (2008) {{ש}} אלוף [[תחרות ההטבעות (NBA)|תחרות ההטבעות]] (2008)

| היכל התהילה =

{{מדליה|זהב|[[אליפות אמריקה בכדורסל 2007|לאס וגאס 2007]]|[[כדורסל]] גברים}}

}}

 

לאחר קריירת תיכונים מצוינת, החליט האוורד לדלג על ה[[מכללה]] ונרשם ל[[דראפט ה-NBA]] לשנת [[2004]], שם נבחר במקום הראשון על ידי [[אורלנדו מג'יק]]. במהלך הקריירה ב-NBA זכה בתארים אישיים רבים, ביניהם שלוש זכיות בתואר [[שחקן ההגנה של העונה ב-NBA|שחקן ההגנה של העונה]], שבע בחירות ל[[משחק האולסטאר של ה-NBA|משחק האולסטאר]], שבע בחירות לאחת מ[[חמישיית העונה ב-NBA|חמישיות העונה]] וחמש בחירות לאחת מ[[חמישיית ההגנה של העונה ב-NBA|חמישיות ההגנה של העונה]]. כמו כן, הוביל את אורלנדו לשלוש זכיות ב[[מבנה ה-NBA|אליפות הבית הדרום מזרחי]] (2008, 2009, 2010) ולהופעה בגמר ה-NBA בשנת [[2009]].

 

==קריירה ב-NBA==

לאחר סיום לימודיו, הודיע האוורד כי הוא מוותר על ה[[מכללה]] ונרשם ל[[דראפט ה-NBA]] לשנת [[2004]]. החלטה זו קיבל בהשראת [[קווין גארנט]], אשר היה בעיניו מודל לחיקוי והערצה ועשה את אותו הדבר בשנת [[1995]]. בדראפט עצמו נבחר בבחירה הראשונה, כאשר הוא מקדים את כוכב המכללות, [[אמקה אוקפור]].{{הערה|שם=יואס}}{{הערה|שם=ג'וקביו}} הוא ביקש ללבוש את חולצה מספר 12, מכיוון שהייתה היפוך של המספר 21, מספר חולצתו של קווין גארנט בזמן ששיחק ב[[מינסוטה טימברוולבס]].{{הערה|שם=ביו|[http://www.nba.com/2009/news/04/21/defensive.player.of.year.ap/ כתבה] באתר nba.com}}

 

במהלך {{מונחון|פגרת הקיץ|החודשים שבין סיום העונה הקודמת לבין תחילת העונה הבאה}} של [[2005]], הוסיף האוורד (20 [[פאונד (יחידת מידה)|פאונדים]]=7 ק"ג) של שרירים למשקלו, מה שהפך אותו למאסיבי ביותר.{{הערה|שם=ג'וקביו}} מאמן אורלנדו [[בריאן היל]], שטיפח את כוכב העבר של הקבוצה, [[שאקיל אוניל]], החליט להעביר את האוורד לעמדת ה[[סנטר (כדורסל)|סנטר]]. בזכות מהלך זה, האוורד השתפר במיוחד במשחק ה{{מונחון|כדורסל#פוסט-אפ|פוסט-אפ|כאשר מבודדים שחקן שהוא בעל יתרון כלשהו על שומרו כדי שיוכל לבצע מהלך שיביא לסל קל}} ובמשחק ההגנה שלו. בתחילת עונת {{בספורט|NBA|2005|2006}} הציג יכולת טובה במיוחד ואף רשם הישג נדיר כאשר קלע 21 נקודות והוריד 20 ריבאונדים במשחק הבית נגד [[שארלוט הורנטס|שארלוט בובקאטס]] והפך לשחקן הצעיר בהיסטוריה שמשיג למעלה מ-20 נקודות ו-20 ריבאונדים במשחק אחד.{{הערה|[http://www.nba.com/magic/news/Howardrsquos_2020-157777-800.html כתבה] באתר הרשמי של אורלנדו מג'יק}} הוא נבחר להשתתף במשחק הרוקיז נגד שחקני השנה השנייה כחלק מ[[סוף-שבוע האולסטאר ב-NBA|סוף-שבוע האולסטאר]], וב-[[15 באפריל]] [[2006]] שבר את שיא הקריירה שלו בריבאונדים והעמיד אותו על 26 נגד [[פילדלפיה 76']].{{הערה|שם=סטאס|[http://www.nba.com/playerfile/dwight_howard/career_stats.html סטטיסטיקות] באתר nba.com}} סך הכל קבע בעונה זו ממוצעים של 15.8 נקודות ו-12.5 ריבאונדים למשחק ודורג שני ב-NBA בממוצע ריבאונדים, בסך הריבאונדים בהתקפה ובמשחקי "דאבל דאבל".{{הערה|שם=יואס}} למרות השיפור ביכולתו של האוורד, אורלנדו סיימה את העונה במאזן ניצחונות של 36–46 וכשלה שוב בניסיונה להעפיל ל[[פלייאוף]].{{הערה|[http://www.nba.com/standings/2005/team_record_comparison/conferenceNew_Std_Div.html מאזן קבוצות ה-NBA בעונת 2005/2006] באתר nba.com}}

 

בעונת {{בספורט|NBA|2006|2007}} המשיך האוורד במגמת השיפור שלו והפך לשחקן המוביל של אורלנדו. כמו כן, שותף בכל 82 המשחקים בעונה הסדירה זו השנה השלישית ברציפות. ב-[[1 בפברואר]] [[2007]] נבחר לראשונה בקריירה להשתתף ב[[משחק האולסטאר של ה-NBA|משחק האולסטאר]], שם קלע 20 נקודות והוריד 12 ריבאונדים.{{הערה|[http://www.nba.com/games/20070218/ESTWST/boxscore.html טבלת תוצאות של משחק האולסטאר 2007] באתר nba.com}} לאחר האולסטאר המשיך להציג יכולת מעולה ואף שבר פעמיים את שיא הקריירה שלו בקליעת נקודות כאשר קלע 32 ו-35 נקודות נגד [[טורונטו ראפטורס]] ופילדלפיה 76' בהתאמה.{{הערה|1=[http://tsn.ca/site_map/?error=404 כתבה] באתר tsn.ca}}{{הערה|[http://www.nba.com/games/20070414/ORLPHI/recap.html כתבה] באתר nba.com}} אורלנדו שבמשך כל העונה הובלה על ידי האוורד הצליחה להעפיל לפלייאוף לראשונה מאז עונת {{בספורט|NBA|2002|2003}} לאחר שסיימה את העונה הסדירה במקום השמיני במזרח. עם זאת, הודחה כבר בסיבוב הראשון על ידי [[דטרויט פיסטונס]]. האוורד שסיים את העונה עם ממוצעים של 17.6 נקודות ו-12.3 ריבאונדים דורג ראשון ב-NBA בסך הכל ריבאונדים ושני באחוזי קליעה מהשדה ונבחר ל[[חמישיית העונה ב-NBA|חמישיית העונה השלישית]].

 

לקראת עונת {{בספורט|NBA|2009|2010}} עברה אורלנדו שינוי משמעותי כאשר העבירה את הידו טורקוגלו ל[[טורונטו ראפטורס]] וצירפה את כוכבה של [[ברוקלין נטס|ניו ג'רזי נטס]], [[וינס קרטר]]. כמו בעונות הקודמות, גם העונה פתחה אורלנדו את העונה בצורה מצוינת והשיגה 17 ניצחונות ב-21 המשחקים הראשונים של העונה. באמצע העונה, נבחר האוורד לפתוח בחמישיית המזרח במשחק האולסטאר זו השנה השנייה ברציפות.{{הערה|1= [http://sports.espn.go.com/nba/allstar2010/news/story?id=4846991 כתבה] באתר ה-ESPN}} מעט לאחר מכן, הוביל את אורלנדו לאליפות בית שלישית ברציפות (23–59) וזכה שוב בתוארים שחקן ההגנה של העונה, מלך הריבאונדים ומלך החסימות של הליגה. בכך הפך לשחקן הראשון בהיסטוריה שמוביל את הליגה בריבאונדים ובחסימות למשך שנתיים רצופות.{{הערה|1=[http://www.nba.com/2010/news/04/20/player.of.year.ap/index.html?ls=iref:nbahpt1 דווייט האוורד שחקן ההגנה של העונה] באתר nba.com}} בפלייאוף הוביל את אורלנדו ל{{מונחון|סוויפים|ניצחון 0-4}} מרשימים על [[שארלוט הורנטס|שארלוט בובקאטס]] בסיבוב הראשון ו[[אטלנטה הוקס]] בסיבוב השני ולהופעה שנייה ברציפות בגמר המזרח, שם התמודדה הקבוצה נגד [[בוסטון סלטיקס]], שבסיבוב הקודם הדיחה את קליבלנד קאבלירס. אורלנדו פתחה את הסדרה בצורה הגרועה ביותר, כאשר הפסידה בכל שלושת משחקיה הראשונים ונקלעה לפיגור 0–3, פיגור ממנו אף קבוצה לא חזרה מעולם בתולדות הפלייאוף. עם זאת, האוורד עם 32 נקודות ו-16 ריבאונדים במשחק הרביעי ו-21 נקודות ו-10 ריבאונדים במשחק בחמישי הוביל את קבוצתו לשני ניצחונות רצופים שצימקו את הסדרה ל-2–3, אך לא סייעו לאורלנדו שהפסידה במשחק השישי והודחה מהפלייאוף.

 

באוגוסט 2012 האוורד עבר בטרייד בין ארבע קבוצות ל[[לוס אנג'לס לייקרס]], אך בשל ניתוח שעבר עקב פציעה, החל לקחת חלק באימוני הקבוצה רק מספר שבועות לפני פתיחת העונה הסדירה.{{הערה|[http://www.latimes.com/sports/basketball/nba/lakers/la-sp-lakers-fyi-20130224,0,5095798.story Lakers' Dwight Howard still not all the way back] באתר ה[[לוס אנג'לס טיימס]]}} על אף שסבל מפציעות חוזרות במהלך העונה, נבחר האוורד להשתתף במשחק האולסטאר בפעם השביעית בקריירה. רשם שיא עונתי כשקלע 39 נקודות עליהן הוסיף 16 ריבאונים במשחק מול קבוצתו לשעבר, אורלנדו מג'יק, ואף השווה במשחק את שיא הליגה, אותו קבע בעצמו, כשהלך לקו העונשין 39 פעמים במהלך המשחק.{{הערה|{{וואלה!||האוורד נקם באורלנדו, מיאמי עם ניצחון 19 רצוף|2624579}}}} האוורד סיים את העונה כקוטף הריבאונדים המצטיין בליגה עם 12.4 למשחק, ובמקום השני באחוזי קליעה מהשדה, אולם עם ממוצע של 17.1 נקודות למשחק, הנמוך ביותר מאז עונתו השנייה בליגה, ועם ממוצע של פחות מ-50% מקו העונשין עונה שנייה ברציפות. במשחקי הפלייאוף פגשה הלייקרס את [[סן אנטוניו ספרס]], והודחה בלא ניצחון, בארבעה משחקים.

 

=== אטלנטה הוקס ===

 

=== שארלוט הורנטס ===

 

=== וושינגטון וויזארדס ===

 

==נבחרת לאומית==

[[קובץ:Dwigth_Howard_olympics2008.jpg|ממוזער|שמאל|200px|האוורד במדי [[נבחרת ארצות הברית בכדורסל|נבחרת ארצות הברית]] במשחק נגד [[נבחרת סין בכדורסל|סין]] ב[[אולימפיאדת בייג'ינג (2008)|אולימפיאדת בייג'ינג 2008]]]]

ב-[[5 במרץ]] [[2006]] זומן האוורד לראשונה לסגל [[נבחרת ארצות הברית בכדורסל|נבחרת ארצות הברית הבוגרת]].{{הערה|שם=יואס}} כבר במשחקיו הראשונים בנבחרת הציג יכולת טובה והוביל את ארצות הברית לניצחונות בכל משחקי ההכנה ל[[אליפות העולם בכדורסל 2006|אליפות העולם 2006]]. באליפות עצמה לא בלט והעמיד ממוצעים של 7.3 נקודות ו-4.6 ריבאונדים בכ-13.4 דקות למשחק בלבד.{{הערה|[http://www.fiba.com/pages/eng/fe/06_wcm/teamPlay/play/p/competitioncode//eventid/3507/langlc/en/playernumber/58455/roundid/3507/season//teamnumber/379/fe_teamPlay_playStat.html דף השחקן של האוורד] באתר הרשמי של אליפות העולם בכדורסל 2006}} עם זאת, זכה עם ארצות הברית ב[[מדליית ארד|מדליית הארד]] לאחר ניצחון 81–96 על [[נבחרת ארגנטינה בכדורסל|ארגנטינה]]. שנה לאחר מכן היה שחקן משמעותי הרבה יותר ברוטציית הנבחרת ב[[אליפות אמריקה בכדורסל 2007|אליפות אמריקה 2007]]. הוא פתח בשמונה מתוך תשעת המשחקים בהם שותף בטורניר וקבע ממוצעים של 8.9 נקודות ו-5.3 ריבאונדים למשחק,{{הערה|שם=עונתי|[http://www.usabasketball.com/seniormen/2007/stats/USA.HTM#team.ind סטטיסטיקה עונתית] באתר הרשמי של נבחרת ארצות הברית בכדורסל}} כאשר במשחק הגמר נגד ארגנטינה הוא קולע 20 נקודות ומוביל את ארצות הברית לזכייה ב[[מדליית זהב|מדליית הזהב]] ולהעפלה ל[[אולימפיאדת בייג'ינג (2008)|אולימפיאדת בייג'ינג 2008]].{{הערה|[http://www.nba.com/news/usa_defeats_argentina_070902.html סיכום משחק הגמר של אליפות אמריקה 2007] באתר nba.com}}