הבשורה על-פי יעקב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 1:
[[קובץ:Saint James the Just.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[יעקב הצדיק]], לכאורה, כותב הבשורה.]]
[[קובץ:GaudenzioFerrari JoachimAnna Brera.jpg|ממוזער|250px|שמאל|ההכרזה על הולדת מרים ליואכיםליהויקים ולאנהולחנה. ציור קיר מעשה ידי [[גאודנציו פררי]], [[1544]]–[[1545]].]]
'''הבשורה על פי יעקב''' או '''בשורת הילדות על פי יעקב''' או '''הפרוטואוונגליון על פי יעקב''' הוא ספר [[בשורות אפוקריפיות|אפוקריפי]] (ספר חיצוני) לספרי ה[[בשורות]] של [[הברית החדשה]]. הוא נכתב, ככל הנראה, בשנת [[150]] לספירה, ועל כן, אפשר שהוא הקדום מבין הספרים התומכים באמונת [[הבתולים הנצחיים של מרים|הבתולים הנצחיים]] של [[מרים, אם ישו]].
 
שורה 34:
איש ושמו יהויקים הוא עשיר ומאמין ומקריב קורבנות לרוב, אולם ילדים אין לו ולאחר שרבים אומרים לו שקרבנותיו לא ראויים אם לא יהיה לו זרע הוא הולך למדבר וצם שם ארבעים יום וארבעים לילה.
אשתו של יהויקים, חנה, התאבלה. לאחר שיחה עם המשרתת שלה היא מתנקה, לובשת בגדי חתונה ובשעה התשיעית יורדת לשבת בגן ולהתפלל אל האל.
אנהחנה נושאת עיניה השמיימה ובשיחתה/תפילתה לפני האל שופכת את נפשה בזעקה קיומית - לשם מה נוצרתי? אפילו העצים והחיות יותר מועילים לפניך ה'.
מלאך מתגלה לאנהלחנה ואומר לה שהאל שמע את תפילתה ויוולד לה ילד שיוודע בכל העולם. אנהחנה מבטיחה שהילד שיולד לה יוקדש לאל. אחר כך באים שני מלאכים ואומרים לה שיואכים בעלה ישוב כיוון שמלאך אמר לו לרדת מהמרעה אל אשתו. יואכים מצווה על רועיו להביא כבשים ללא פגם כדי להקריב לאל ופרים כדי להביא לכהנים
ביום למחרת יואכים הולך למקדש ומביא את הקרבנות לכהן. הוא עושה לעצמו סימן על פני הכהן ולאחר שהסימן מתגשם הוא גם חוזר לביתו וכעבור תשעה חודשים נולדת בת - מריה.
לאחר שישה חודשים הילדה גדלה ואנהוחנה ניסתה לתת לה ללכת - לאחר שהצליחה. החליטה אנהחנה שמריה לא תלך יותר על הקרקע וסידרה לה מיטה מכריות. בגיל שנה ערכו סעודה לכבודה ויואכים ציין שביתו מוקדשת לכהנים. בסיום הסעודה אנהחנה שרה שיר שבח לה'. (מקביל לשירת חנה)
לאחר שמלאו שנתיים לילדה, מציע יואכים לקחת את הילדה למקדש אולם אנהחנה מתעקשת ומבקשת להמתין לגיל 3. בהיותה בת שלוש מובלת הילדה אל בית ה' בתהלוכה.
מריה מסתדרת במקדש ולא שבה להוריה. מזון היא מקבלת מידי המלאך. בהגיעה לגיל 12 חוששים הכהנים לכך שהיא תטמא את מקדש ה' ולכן מבקשים מהכהן הגדול (זכריה) להתפלל כדי להבין מה לעשות. המלאך מצווה על זכריה לקחת את מריה אל אלמני העם ומי שיקבל סימן לגביו הוא יהיה בעלה של מריה.
בהתכנסות של כל האלמנים מגיע גם יוסף. לאחר הניסוי שבו כל אחד מן האלמנים לוקח מטה (כמו אצל קורח), באה יונה ועפה הישר אל ראשו של יוסף ולכן הכהן מצווה עליו לקחת את מריה לביתו. יוסף חושש מפני "מה יגידו" והוא הרי זקן ובעל ילדים. הכהן לוחץ עליו ומזכיר את ספקותיהם של דתן ואבירם. יוסף מקבל עליו ולוקח לביתו את מריה.
שורה 57:
בשעת הבוקר, כאשר הכהנים רגילים להתקבץ ולפגוש את הכהן הגדול, זכריה לא הגיע והם לא ידעו מדוע. הכהנים הופתעו מאיחורו ואחד מהם העז ונכנס למקדש כדי לחפשו. הוא מצא את זכריה ההרוג. הכהנים השמיעו כל בכייה במשך שלושה ימים ולאחר מכן הכריזו על שמעון ככהן הגדול החדש.
ובסוף המחבר מציג את עצמו - יעקב (ג'יימס)
 
==ראו גם==
* [[קפלת סקרובני]]