ראש המטה הכללי – הבדלי גרסאות

במהלך השנים הצטרפו לפוליטיקה 13 רמטכ"לים לשעבר, יותר ממחצית מכלל הרמטכ"לים. הראשון מביניהם היה [[משה דיין]], הרמטכ"ל הרביעי, בשנת [[1959]]. דיין נבחר ל[[הכנסת הרביעית|כנסת הרביעית]] כ[[חבר הכנסת]] מטעם מפלגת [[מפא"י]] ומונה ל[[משרד החקלאות ופיתוח הכפר|שר החקלאות]]. [[צבי צור]] נבחר ל[[הכנסת השישית|כנסת השישית]] מטעם [[רפ"י]] אולם פרש אחרי מספר שבועות. אחר כך היה עוזרו של דיין במשרד הביטחון. [[חיים בר-לב]] מונה להיות שר המסחר והתעשייה זמן קצר לאחר פרישתו ב-1972. [[יצחק רבין]] שהיה שגריר בארצות הברית נבחר ל[[הכנסת השמינית|כנסת השמינית]] ומונה להיות [[שר העבודה]]. זמן קצר לאחר מכן, עם התפטרות [[גולדה מאיר]], נבחר לראשות הממשלה. אחר כך היה שר הביטחון ושוב ראש הממשלה. הרמטכ"ל השני, [[יגאל ידין]] נבחר ל[[הכנסת התשיעית|כנסת התשיעית]] בראשות מפלגת [[ד"ש]] שהקים, והתמנה ל[[סגן ראש ממשלת ישראל|סגן ראש הממשלה]] [[מנחם בגין]]. [[מוטה גור]] הצטרף אף הוא למפלגת העבודה לקראת בחירות 1981. בניגוד לקודמיו, [[רפאל איתן]] הצטרף למפלגת ימין [[רשימת התחיה-צומת|התחייה]] ולאחר מכן רץ עצמאית בראשות צומת. גם [[אהוד ברק]], [[אמנון ליפקין-שחק]], [[שאול מופז]] ו[[משה יעלון]] הצטרפו לפוליטיקה. לקראת [[הבחירות לכנסת העשרים ואחת]] הצטרף בני גנץ למערכת הפוליטית וייסד את מפלגת "[[חוסן ישראל]]", שהתאחדה מיד עם מפלגת [[תל״ם]] אותה הקים [[משה יעלון]]. לאחר מספר שבועות התאחדה מפלגת ״חוסן לישראל״ עם מפלגת ״[[יש עתיד]]״ שבראשה [[יאיר לפיד]], ולרשימה המאוחדת שקיבלה את השם ״[[כחול לבן (רשימה)|כחול-לבן]]״ הצטרף [[גבי אשכנזי]].