אחאב – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניסוח
עריכה
שורה 47:
 
== דמותו של אחאב במקרא ==
המקרא מחשיב את אחאב לאחד מגדולי המלכים החוטאים, כיוון שבימיו חדר לראשונה פולחן דתי זר לישראל בעידוד ותמיכה ממלכתית. אחאב בנה מקדשים ל[[בעל (אל)|בעל]] ול[[אשרה (אלה)|אשרה]], ומימן מאות מנביאיהם בחצר מלכותו. איזבל אשתו, שהייתה נסיכה צידונית, קידמה את הפולחן הכנעני באופן אקטיבי ואלים ורדפה את נביאי ה'. בימיוהמקרא גם נבנתהמקשר לתקופת אחאב את בנייתה מחדש, לכאורה ב[[ממלכת יהודה]], של העיר [[יריחו]] על ידי [[חיאל בית האלי|חיאל בית העלי]], למרות הקללה שהטיל [[יהושע בן נון]] על מי שיבנה אותה, לאחר שנכבשה בתחילת [[התנחלות השבטים|כיבוש הארץ]]{{הערה|חטאיו הרבים מתוארים במלכים א', טז כט-לד. }}.
 
בשל חטאיו נגזרה על הממלכה בצורת קשה במשך שלוש שנים, ובסופה ערך אליהו הנביא [[אליהו ונביאי הבעל בכרמל|מעמד לאומי בהר הכרמל]] להוכחת אפסותו של הבעל, אל הגשם והסערה הכנעני, ולהראות לעם את כוחו הבלעדי של אלוהי ישראל.
 
ספר מלכים מספר שאחאב חמד את כרם [[נבות היזרעאלי|נבות]] שהיה ממוקם קרוב לארמון המלוכה שלו ב[[עמק יזרעאל]], אך נבות מאן למכור לו את נחלת אבותיו. כששמעה על כך [[איזבל]] אשתו היא רקחה מזימה להעמיד לדין את נבות באשמה שקילל אלוהים ומלך. נבות הובא לדין, נמצא אשם על פי [[עדות שקר|עדי שקר]], והוצא להורג. לאחר מותו ירש אחאב את כרמו כדין רכושם של מורדים. לאחר הרצח נשלח אליו אליהו הנביא והוכיחו בביטוי הידוע "[[הרצחת וגם ירשת]]". אליהו בישר לו על עונש מוות הצפוי לו ולאיזבל אשתו, נוסף להשמדה מוחלטת של בית המלוכה שלו בגלל חטאיו הדתיים בעבודה זרה.
 
למשמע נבואתו של אליהו נכנע אחאב ועשה [[תשובה (יהדות)|תשובה]], וכתוצאה מכך דחה ה' את חורבן ביתו לימי בנו, אך עונשו הפרטי על רצח נבות נותר בעינו{{הערה|{{תנ"ך|מלכים א|כא|כח|כט}}}}. ואכן, אחאב נהרג בקרב נגד ארם ברמות גלעד, באופן שהגשים את נבואתו של אליהו במלואה{{הערה|'''לז''' וַיָּמָת הַמֶּלֶךְ, וַיָּבוֹא שֹׁמְרוֹן; וַיִּקְבְּרוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ בְּשֹׁמְרוֹן.  '''לח''' וַיִּשְׁטֹף אֶת-הָרֶכֶב עַל בְּרֵכַת שֹׁמְרוֹן, וַיָּלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת-דָּמוֹ, וְהַזֹּנוֹת רָחָצוּ - כִּדְבַר ה' אֲשֶׁר דִּבֵּר.}}. מותה של איזבל והשמדת בית אחאב התגשמו בימי בנו [[יורם (מלך ישראל)|יהורם]]{{הערה|מלכים ב', פרקים ט'-י'}}.
[[קובץ:Weltchronik Fulda Aa88 327v detail.jpg|שמאל|ממוזער|253x253px|[[אליהו הנביא]] מול אחאב, איור משנת 1350 לערך.]]
 
עם זאת, אחאב מצטייר כדמות אמביוולנטית ומורכבת מאוד, ומופיעיםונקודות בורבות גם נקודותעומדות זכות רבותלזכותו.
 
במהלך מלחמותיו בארם נועץ אחאב בזקני העם ושמע להוראות הנביאים{{הערה|מלכים א' פרק כ'}}. השמות שנתן לילדיו - אחז'''יה''', '''יהו'''רם ועתל'''יה''' - משקפים אף הם את נאמנותו לדת ישראל (בניגוד למשל ל[[מנשה]] מלך יהודה, שחטא גם הוא בעבודה זרה ונתן לבנו את השם [[אמון (מלך יהודה)|אמון]], על שם [[אמון (אל)|אל השמש]] המצרי). למעשה, אחאב הוא המלך הראשון בישראל שקרא לבניו, כולם, בשם ה'. גם משרתו הבכיר המופקד על ביתו, [[עובדיהו]], תואר במקרא כ"ירא ה' מאוד", ומיוחסת לו הצלה של מאות מנביאי ה'{{הערה|וַיִּקְרָא אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת; וְעֹבַדְיָהוּ הָיָה יָרֵא אֶת ה' מְאֹד. וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי ה' וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִיאִים וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וְכִלְכְּלָם לֶחֶם וָמָיִם"  (מלכים א, יח ג-ד).}}. לקראת מעמד הר הכרמל שמע אחאב להוראות אליהו וקיבץ את כל ישראל להר הכרמל{{הערה|מלכים א, יח יט-כ}}, למרות שניסה במשך שנים לאתר את אליהו ולהרגו. גם במהלך המעמד עצמו אחאב לא מנע מאליהו להשפיל את נביאי הבעל שתחת חסותו, ואף לא התערב כשאליהו הרג אותם{{הערה|לאחר שירד אליהו מהר הכרמל ושחט את נביאי הבעל בנחל הקישון פנה לאחאב ואמר לו 'עלה', ואחר כך הוא עצמו "עלה אל ראש הכרמל". מכאן עולה שאחאב היה נוכח אפילו בנחל הקישון ובחיסול נביאי הבעל, ולא רק במבחן הקרבנות על ראש ההר.}}. אליהו עצמו הכיר בזכויותיו אלו, ולאחר המעמד גמל לו בכבוד חסר תקדים ביחסי נביאים ומלכים במקרא, ורץ לפני מרכבתו:
שורה 62:
{{ציטוט| תוכן=וַיְהִי עַד-כֹּה וְעַד-כֹּה, וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ וַיְהִי גֶּשֶׁם גָּדוֹל; וַיִּרְכַּב אַחְאָב וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה: וְיַד ה' הָיְתָה אֶל אֵלִיָּהוּ, וַיְשַׁנֵּס מָתְנָיו וַיָּרָץ לִפְנֵי אַחְאָב עַד-בֹּאֲכָה יִזְרְעֶאלָה. | מקור=מלכים א' י"ח, מ"ה-מ"ו. |אנגלית=}}גם בחטאו הגדול שעליו נחרץ דינו למוות - רצח נבות - אחאב לא היה מעורב באופן ישיר אלא רק העלים עין ממעשי אשתו. ולא עוד, אלא שלאחר שאליהו הוכיחו על הרצח אחאב קיבל מיד את אשמתו ונכנע, דבר נדיר מאוד בין המלכים המקראיים שהוכחו על ידי הנביאים, ושותפים לו רק דמויות מופת כ[[דוד]] ו[[חזקיהו|חזקיה]]. גם אויביו הארמים הכירו באופיו, ולאחר תבוסת בן הדד יעצו לו שריו שיסגיר עצמו: "הִנֵּה נָא שָׁמַעְנוּ כִּי מַלְכֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי מַלְכֵי חֶסֶד הֵם. נָשִׂימָה נָּא שַׂקִּים בְּמָתְנֵינוּ וַחֲבָלִים בְּרֹאשֵׁנוּ וְנֵצֵא אֶל מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אוּלַי יְחַיֶּה אֶת נַפְשֶׁךָ"{{הערה|מלכים א, כ לא}}.
 
אחאב גם מתאפיין שוב ושוב בדאגה לעמו. בימי הבצורת הוא משתתף בעצמו בחיפוש מזון יחד עם עבדיו{{הערה|"וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל-עֹבַדְיָהוּ, לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל-כָּל-מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל-הַנְּחָלִים; אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד, וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה.  '''ו''' וַיְחַלְּקוּ לָהֶם אֶת-הָאָרֶץ, לַעֲבָר-בָּהּ:  אַחְאָב הָלַךְ בְּדֶרֶךְ אֶחָד לְבַדּוֹ, וְעֹבַדְיָהוּ הָלַךְ בְּדֶרֶךְ-אֶחָד לְבַדּוֹ". (מלכים א, יח ה-ו).}}, ולאחר שפגש באליהו הוא מטיח בו האשמה קשה על סבלות העם בבצורת ומכנה אותו "עוכר ישראל". גם ברגעיו האחרונים בקרב על רמות גלעד מתואר אחאב בעמידת גבורה במרכבתו על אף שנפצע אנושות{{הערה|מלכים א, כב לה-לו}}, וכךבמטרה כנראה מנעלמנוע מנוסה כללית ותבוסה של צבא ישראל.
 
אחאב מתואר כנע בין השפעה חיובית מצד אליהו במעמד הר הכרמל, לבין השפעה שלילית מצד איזבל אשתו ברצח נבות ובעידוד עבודת הבעל, וכך נאמר עליו: