קערת ליל הסדר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
החלפת הדף בתוכן "......................................................................לארוצה נקודההה{{הבהרה הלכתית}} קטגוריה:ליל הסדר ..." תגיות: החלפה עריכה חזותית |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Pesahplate.jpg|240px|ממוזער|קערת הסדר. עם כיוון השעון: ביצה, כרפס, מרורים, זרוע, חרוסת.]]
[[קובץ:Sedertable.jpg|240px|שמאל|ממוזער|קערת הסדר במרכז שולחן הפסח.]]
'''קערת ליל הסדר''' (גם '''קערת הסדר''' או '''קערת ה[[פסח]]''') היא [[צלחת]] מסורתית סמלית שאותה [[הלכות ליל הסדר|נוהגים]] להניח על השולחן ב[[ליל הסדר]], בה מוצגים שישה מאכלים המייצגים רעיונות הקשורים ל[[סדר פסח|סדר הפסח]] ול[[יציאת מצרים]]. כל אחד מששת המאכלים נאכל או מוצג בחלק אחר מה[[הגדה של פסח]], על מנת לעזור להמחיש את סיפור ההגדה (יחד עם [[מצה|שלוש המצות]], המצויות אף הן במרכז שולחן הסדר).
נקודההה{{הבהרה הלכתית}}▼
אמנם לא הוזכרה הקערה ב[[משנה]] וב[[תלמוד]] ואף לא ב[[גאונים]], אבל כבר ב[[ראשונים]] וב[[שולחן ערוך]] ציינוה.
מטבע הדברים, בעדות ובמסורות השונות קיימות גרסאות שונות למאכלים המונחים בקערה, לאופן הכנתם ולפירוש של משמעותם הסמלית, אך הרעיון העומד מאחורי כל המסורות זהה. בדרך כלל קערת ליל הסדר מעוטרת בדוגמאות שונות, והיא מונחת במרכז השולחן על מנת שכל המשתתפים יראו אותה היטב.
==סימני הסדר==
{{ציטוט|הֵבִיאוּ לְפָנָיו – מְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפַרְפֶּרֶת הַפַּת. הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרֹסֶת וּשְׁנֵי תַּבְשִׁילִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרֹסֶת מִצְוָה. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: מִצְוָה. וּבַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מְבִיאִים לְפָנָיו גּוּפוֹ שֶׁל פָּסַח.|משנה, מסכת פסחים, פרק י, משנה ג}}
על קערת ליל הסדר מניחים בדרך כלל את המאכלים הבאים:
=== מרור ===
בזמן בית המקדש ואכילת קורבן הפסח, הייתה אכילת [[מרור]] עם בשר הקורבן מצווה מדאורייתא. בזמן שאין קורבן פסח, אכילת מרור היא מצווה מדרבנן. המרור (ו[[חזרת הגינה|חזרת]] בקהילות אשכנז) מסמל את המרירות והקושי שבעבדות. המרור הוא לרוב [[חסת התרבות|חסה]] מרה או עלים מרים אחרים, ואילו את שורש החזרת נהוג לטחון. יש המערבים את החזרת עם [[סלק]]. המרור והחזרת מצויים על הקערה ומשמשים לקיום הנוהג של אכילת "מצות ומרורים". בקרב [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסים]] יש המקפידים על אכילה של כזית חזרת.
=== כרפס ===
ה[[כרפס]] הוא ירק בעל טעם מתוק או נייטרלי הנאכל בתחילת הסדר. מנהג זה של אכילת ירק נועד לשנות מסדר הדברים המקובל – פתיחת הארוחה בברכת "המוציא לחם מן הארץ" ואכילת לחם – כדי להתמיה את הילדים ולעודד אותם לשאול שאלות. מיד לאחר ברכת "בורא פרי האדמה" ואכילת הכרפס, שואלים הילדים "[[מה נשתנה]]" ומתחיל סיפור יציאת מצרים. מקור מנהג זה של אכילת ירק הוא בסעודות האצולה הרומאית בהן הוגש לפני הסעודה [[מתאבן]] אשר היה בדרך כלל ירק. לרוב מדובר בירק כגון [[סלרי]] או [[תפוח אדמה]] מבושל שברכתו "[[בורא פרי האדמה]]". הירק נטבל לרוב במי מלח (כמו הביצה) המסמלים את ה[[דמעות]] של בני ישראל בהיותם במצרים.
=== חרוסת ===
ה[[חרוסת]] היא מטבל דמוי טיט שבו טובלים את המרור. החרוסת מסמלת את עבודת הפרך של בני ישראל במצרים בעת בניית "ערי המסכנות". מרכיבי החרוסת משתנים מאוד מעדה לעדה, אך במטבח היהודי האשכנזי היא מורכבת בדרך כלל מ[[תפוח]]ים, [[אגוז]]ים, [[יין אדום]] ותבלינים שונים, ובמטבח היהודי הספרדי היא נעשית בדרך כלל גם מ[[תמר (עץ)|תמר]]ים ולרוב היא מתוקה יותר.
===שני תבשילין===
בגמרא ב[[מסכת פסחים]] דנים חכמים בשאלה מהם אותם שני תבשילים הנזכרים במשנה. שני התבשילים שאנו אוכלים היום הם בשר לזכר קורבן פסח וביצה לזכר קורבן חגיגה.
{{ציטוט|מרכאות=כן|{{מונחון|מאי|מה (הם)}} שני תבשילין? אמר [[רב הונא]]: {{מונחון|סילקא וארוזא|סלק ואורז}}. [[רבא]] {{מונחון|הוה מיהדר אסילקא וארוזא|היה חוזר על "סלק ואורז"}} הואיל {{מונחון|ונפיק מפומיה|ויצא מפיו}} דרב הונא. אמר [[רב אשי]]: {{מונחון|שמע מינה|יש להבין מכך}} דרב הונא {{מונחון|לית דחייש להא|לא חשש לדבריו}} ד[[רבי יוחנן בן נורי]]. {{מונחון|דתניא|בברייתא}} רבי יוחנן בן נורי אומר: אורז מין דגן הוא וחייבין על [[חמץ|חימוצו]] [[כרת]] ואדם יוצא בו ידי חובתו בפסח. חזקיה אמר: אפילו דג וביצה שעליו. [[רב יוסף]] אמר: צריך שני מיני בשר – אחד זכר לפסח ואחד זכר לחגיגה. [[רבינא]] אמר: אפילו {{מונחון|גרמא|גרם, עצם, בשר}} ו{{מונחון|בישולא|מי בישולו}}.|בבלי פסחים, קיד ב}}
==== זרוע ====
בשר המסמל את [[קורבן פסח|קורבן הפסח]] שהוקרב ב[[בית המקדש]] ב[[ירושלים]], לרוב [[צלי]] של זרוע [[כבש]] או [[בקר]] או כנף [[בשר עוף]]. הזרוע, המזכירה את הקורבן משמשת תזכורת בלבד, ואינה נאכלת. הזרוע מסמלת גם את "הזרוע הנטויה" המוזכרת בסיפור יציאת מצרים. במקרים אחרים הזרוע היא גרגרת של עוף עם מעט בשר עליה, צלויה באש. היא זכר ל'קרבן-פסח' שהיו מקריבים בזמן בית המקדש. יש להכין את ה'זרוע' מערב החג. לפי הרבה פוסקים יש להקפיד לבשל את הזרוע לפני צליתו, ולא להניח בשר צלוי לבד שלא יראה כקרבן פסח שקדוש ואסור לאוכלו מחוץ לירושלים בזמן בית המקדש. רבים נוהגים לחלק מהזרוע לבני הבית לאכול ביום החג (בלילה אסור לאכול בשר צלוי).
==== ביצה ====
ה[[ביצה (מזון)|ביצה]] מסמלת את [[קורבן חגיגה]] שהוקרב בבית המקדש, וכן בהיותה סמל ל[[אבלות (יהדות)|אבלות]], גם את [[חורבן בית המקדש הראשון]] ו[[חורבן בית המקדש השני|השני]]. יש המוצאים רמז בכך שלפי סדר [[הלוח העברי]] הקבוע, [[תשעה באב]] [[צופן אתב"ש#סימני מועדים לפי א-ת ב-ש|יחול תמיד]] באותו [[יום]] ב[[שבוע]] בו חל [[ליל הסדר]].
[[קובץ:Museum22.jpg|שמאל|ממוזער|230px|קערת סדר רב-קומתית ייחודית במוזיאון היהודי שליד [[בית הכנסת הגדול של בודפשט]]]]
הקערה של פסח וכל הסימנים שבה מסמלים ב[[קבלה]] את התנאים שבאמצעותם האדם יכול להגיע לקשר עם הבורא, שברא אותו במטרה להעניק לו תענוג מושלם.
האדם, בתהליך התפתחותו הרוחנית מתעלה מעל ה[[אנוכיות|אגו]] שלו ורוכש את טבע ה[[אהבה]] והנתינה, בכך הוא משתווה לבורא והופך, על פי המקובלים, כשיר לקבלת התענוג מהבורא.
השפע העליון, התענוג, שהבורא רוצה להעניק לנברא, מתבטא לפי דברי המקובלים, בשישה אופנים, שש [[ספירות]], המובעים בסימנים שמניחים בקערה. סימנים אלו מסמלים עבורנו את התכונות המתוקנות של הנברא, המוכשר לקבל את התענוג: '''זרוע''' כנגד ספירת חסד, '''ביצה''' כנגד ספירת גבורה, '''מרור''' כנגד ספירת תפארת, '''חרוסת''' כנגד ספירת נצח, '''כרפס''' כנגד ספירת הוד, '''חזרת''' כנגד ספירת יסוד. קערת הפסח והמצות שלצידה, מסמלות את הרצון הכללי של האדם שמוכן עתה לקבל את האור האינסופי והנצחי.
בעניין סידור קערת הפסח, קובע [[האר"י]]:
{{ציטוט|תוכן=סדר סידור הקערה ליל פסח, תקח הג' מצות מצה שמורה, ותניח הכהן למעלה, והלוי למטה ממנו, והישראל למטה ממנו, והם ג' בחי' חב"ד, (ס"א ג' מוחין) דאבא עלאה. אחר כך תקח מרור וכרפס וזרוע וביצה, ותניח על הג' מצות. והזרוע הרומז לחסד מצד ימין שלך, והביצה בצד שמאל שלך, ומרור הרומז לת"ת, מבריח מן הקצה אל הקצה, באמצע בין הזרוע והביצה. ס"א, כי ת"ת מכריע בין ח"ג. והחרוסת בצד ימין, תחת הזרוע בקו ימין, והוא נגד נצח. והכרפס הרומז להוד, תניח תחת הביצה מצד שמאל בקו שמאל. וחזרת תניח למטה מן המרור בקו אמצעי, לעשות בו אחר כך כורך, והוא נגד יסוד. והקערה בעצמו הכוללת כולם, נגד מלכות.|מקור=האר"י פרי עץ חיים שער חג המצות פרק ו}}
בארמית כר-כותונת פס- כמשמעות בעברית היינו כרפס כותונת פסים, שבאה לזכרו של יוסף, טבילה במלח משמעותה דמעות יוסף שהורד לבור על ידי אחיו{{מקור}}.
==גלריית תמונות==
<gallery>
Ausstellungseröffnung „Hilliges Köln 2.0 – Auf dem Weg zur religiösen Toleranz“-1639.jpg|[[קלן]], גרמניה, המאה ה-18 (שאר הפריטים אינם קשורים)
Plat de Seder en étain XIXe siècle.jpg|עמק הריין, המאה ה-19
Seder Plate (5607453401).jpg|[[קרלסבאד]], [[בוהמיה]], שנת 1900 בערך
Блюда пасхальнае.JPG|[[בלארוס]], המאה ה-20
Seder plate (5608038056).jpg|צלחת פסח אומנותית, המאה ה-20
706 JUDAICA SEDER PLATE.jpg|קערת פסח מודרנית
</gallery>
==ראו גם==
*[[סדר פסח]]
==קישורים חיצוניים==
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Passover Seder plates|ויקימילון=זרוע}}
* [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/pesah/17tibul.htm הסבר מנהגי קערת הסדר - באתר דעת]
* [http://cms.education.gov.il/EducationCMS/Units/Staj/ThanimLimudim/HagimVemoadim/Pesach/KeyaratSeder.htm קערת הסדר באתר משרד החינוך]{{קישור שבור|29.03.2018}}
* [http://www.kab.co.il/kabbalah/%D7%A7%D7%A2%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%A1%D7%A4%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA קערה של ספירות - באתר קבלה לעם]
*{{אתר פניני הלכה|קישור=http://ph.yhb.org.il/04-16-03|הרב=אליעזר מלמד|תיאור=הלכות קערת ליל הסדר}}
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
{{חג הפסח}}
[[קטגוריה:ליל הסדר]]
| |||