עבדות – הבדלי גרסאות

עם כיבוש [[יבשת אמריקה]], נעשה ניסיון בידי הכובשים לרתום את ה[[אינדיאנים]] לעבדות, אך אלו נרצחומתו בהמוניהם עלממחלות ידישנשאו אירופאים שרצו להשתלט על אדמתםהאירופאים.{{הערה|1=לפי חלק מהתיעודים שיעור התמותה בין 1492 ו-1650 עמד על מעל 80%, וכנראה קרוב יותר ל-90%. (ראו לדוגמה: Cook, Noble David. Born To Die, pp. 1-15)</ref, Rodolfo Acuna-Soto; David W. Stahle, Malcolm K. Cleaveland, and Matthew D. Therrell (April 2002)}} בנוסף, עם התנצרותם הם זכו להגנת הכתר ה[[ספרד]]י והכנסייה. במקומם שימשה אפריקה כמאגר עבדים עבור [[העולם החדש]], אשר דרישתו הגבוהה לעבדים הביאה לעלייה משמעותית בסחר ולפגיעה הרסנית במרקם החברתי במערב אפריקה. ישנה טענה כי העלייה בצריכת הסוכר באירופה וההתמכרות של האירופאים למתוק ייצרה ביקושי שיא לגידולי קני סוכר,{{הערה|{{קישור כללי|כותרת = ההיסטוריה המתועדת של ההתמכרות העולמית לסוכר|כתובת = http://www.focus.co.il/page.asp?page=1229|אתר = באתר הוצאת הספרים פוקוס|תאריך_וידוא = 2016-02-14}}}} לאדמות ולידיים עובדות. האדמות היו בשפע באמריקה ואת הידיים העובדות ייבאו מאפריקה. העבדים היו נחטפים בידי סוחרים מקומיים או על ידי בני שבטים יריבים, ולעיתים נמכרו אף בידי בני משפחתם. עבור שבטים שחורים רבים הייתה אספקת העבדים דרך פרנסה עיקרית. בסופו של דבר הגיעו הנמכרים לעבדות לסוחרי עבדים אירופאיים, בעיקר מ[[אנגליה]] ומ[[פורטוגל]], והובלו בספינות בתנאים בלתי אנושיים, בעיקר ל[[קריביים|איים הקריביים]] ול[[ברזיל]], שם עונו ונמכרו תמורת [[זהב]] או סחורות בהתאם לאיכותם. בשלבים מאוחרים יותר של סחר העבדים נשלט הסחר בידי ברזילאים ו[[הולנד]]ים. מעריכים שלמעלה מ-12.5 מיליון עבדים הובלו רק לאמריקה, וכ-15% מהם נספו במסע.