פלורליזם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אלה עלי אדמות (שיחה | תרומות) מאין תקציר עריכה |
הסרת קישורים עודפים |
||
שורה 1:
'''פְּלוּרָלִיזְם''' ('''Pluralism'''; מ[[לטינית]] '''Pluralis''', מילולית: רב, מרובה, בעברית: '''רבגוניות''') הוא מונח מתחום ה[[פילוסופיה]], [[מדע המדינה]] ו[[סוציולוגיה]]. הגישה הפלורליסטית מכירה בכך כי למין האנושי ישנן דרכי חשיבה שונות, אשר אינן תמיד [[עולות בקנה אחד]].
פלורליזם הוא אחד מערכי היסוד [[דמוקרטיה ליברלית|בדמוקרטיה הליברלית]] שכן הוא מכיר בזכויות ה[[מיעוט]].
==חברה פלורליסטית==
חברה מוכרת כ"חברה פלורליסטית" כאשר היא מתפקדת כ[[חברה פתוחה]] בעלת [[רב-תרבותיות|ריבוי תרבויות]] אשר יש בה הכרה ולגיטימציה להבדלים ביניהן, תוך שימור מורשתן התרבותית, ואשר מאפשרת לקבוצות השונות לשמור על ייחודן, [[כבוד]]ן ומעמדן. חברה פלורליסטית נזקקת למערכת חברתית הדוגלת בערכי [[שוויון]] וסובלנות ובנכונות לחיות יחד מתוך כבוד הדדי, הכרה הדדית והסכמה בין הקבוצות השונות. כאשר ה[[קיטוב]] גדל והחברה מתפלגת למספר מחנות הנמצאים ביחסי קונפליקט, החברה הופכת לחברה משוסעת.
משטר שאינו פלורליסטי ומדכא קבוצות שונות מבחינה כלכלית, חברתית, דתית ותרבותית מביא על פי רוב לתרעומת ואיבה, הן כלפי המשטר והן בין הקבוצות השונות בחברה. חברה דמוקרטית שאינה מעניקה לאזרחיה פלורליזם מכונה לעיתים "[[דמוקרטיה טוטליטרית]]".
במידה רבה, פלורליזם הוא מצב בו [[לאום|אומה]] או [[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] מורכבות מקבוצות [[אוכלוסייה]] הנבדלות זו מזו מבחינת ה[[אתניות|מוצא האתני]], [[תרבות|הרקע התרבותי]], ה[[דת]] וכדומה. מדינות הדוגלות בפלורליזם, כדוגמת [[ארצות הברית]], מאפשרות שמירה על זהותן העצמית של קבוצות כאלה בתוך [[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] או [[מדינה]].
חברה פלורליסטית הדוגלת ב[[רב-תרבותיות|רב תרבותיות]], מנוגדת במידת מה ל[[אידאולוגיה|אידאולוגיית]] [[כור ההיתוך]]- השואפת לשלב ככל האפשר בין אזרחים בעלי רקע שונה, וכן [[מהגרים]], במדינות השונות.
==ערכים==
מימוש הפלורליזם מתאפשר בזכות קיומם של שני ערכים חשובים:
# [[סובלנות]] - נכונות לקבל את השונה ולכבד את זכותו של הזולת, לשמור על שונותו ולתת לה ביטוי.
# [[הסכמיות]] - הסכמה בין כלל הקבוצות והפרטים במדינה על כללי משחק שיהוו את המסגרת בתוכה תוכל לפעול החברה. מסגרת שתאפשר חיים משותפים תוך שמירה על הייחודיות והשונות של כל פרט וקבוצה במדינה. ככל שיש יותר הסכמיות בנושאים מרכזים במדינה, כך גדלה היציבות השלטונית.
שורה 22:
==לקריאה נוספת==
* '''פלורליזם בישראל: מכור היתוך ל"מעורב ירושלמי"''', ירושלים: המרכז לחקר המדיניות החברתית בישראל, 2000.
* [[נסים קלדרון]], '''פלורליסטים בעל כורחם על ריבוי התרבויות של הישראלים''', חיפה, תש"ס.
* [[מיכאל וולצר]], '''על סובלנות''', תל אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור, 1999.
שורה 38:
* אברהם יוגב, [http://www.mabat-israel.org.il/article/yogev-2.pdf גישות לחינוך ערכי בחברה פלורליסטית], בתוך י' עירם, [[שמואל שקולניקוב|ש' שקולניקוב]], י' כהן וא' שכטר (עורכים), '''צומת: ערכים וחינוך בחברה הישראלית''', ישראל: משרד החינוך, 2001.
* [http://www.pluralismisrael.com/home_pluralisim.asp חינוך לפלורליזם]
[[קטגוריה:מדע המדינה]]
| |||