הביאנלה לקרמיקה ישראלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 15:
"הביאנלה לקרמיקה ישראלית" נולדה כיוזמה משותפת ל[[מוזיאון ארץ ישראל]] לבין [[אגודת אמני קרמיקה בישראל]]. היא החליפה את מפגשי ה"סימפוזיון לקרמיקה ישראלית" שנערכו ב[[באר שבע]] ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20]]. הביאנלה הראשונה נפתחה ב-[[27 באוקטובר]] 2000 תחת השם "חרס אלפיים" באוצרתה של [[עירית ציפר]], אז אוצרת ביתן הקרמיקה במוזיאון.{{הערה|1=ראו: {{וואלה!||העלית חרס? בוא להציג בביאנלה|26164|26 באוקטובר 2000}}}} בתערוכה הציגו 82 אמנים.
 
החל משנת [[2002]] בחרה אגודת אמני הקרמיקה אוצר, שבחר את האמנים המציגים על פי קונספט אמנותי. [[הלן סורין]], לדוגמה, אוצר הביאנלה בשנת [[2002]], בחר להציג עבודות משותפות לאמני קרמיקה עם ציירים ופסלים שאינם מתחום זה. לעומתובשנת [[2007]] התערוכה, אותה אצר [[דוד קנפו]], עסקה בקשר שבין אדריכלות לחומר, ובשנת [[2011]] בחרה [[שלומית באומן]] (2011) לבדוק את היחס שבין טכנולוגיה לחומר.
 
במשך השנים התקיימו לצד התצוגה המרכזית גם תערוכות משנה. בשנת 2000, לדוגמה, התקיימה תערוכה נוספת של אמנים צעירים ששלבו קרמיקה ביצירותיהם ואילו בשנת [[2004]] הוצגה תצוגה של כדי קרמיקה תעשייתיים בשם "אגרטלים Made in Israel‏, 1933-1996".