מטבע חוץ – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ABrodsky (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
אחידות במיקום הערות שוליים, תיקון כיווניות הערת שוליים, הסרת קישורים עודפים
שורה 1:
ב[[כלכלה]], '''מטבע חוץ''' (מט"ח) הוא [[מטבע]] של [[מדינה]] אחרת, בדרך כלל מטבע מקובל בבמ[[סחר בינלאומי|מסחר בינלאומי]]. מסחר במטבע חוץ נעשה בעיקר על ידי [[בנק]]ים וגופים רשמיים אחרים ובדרך כלל נעשה באמצעות החלפת מטבע של מדינה אחת בזה של אחרת. כיום, [[שוק המטבע העולמי|שוק המט"ח]] נחשב לשוק הגדול וה[[תחרות משוכללת|משוכלל]] ביותר בעולם, ומעורבים בו בנקים מסחריים, [[בנק מרכזי|בנקים מרכזיים]], [[שוק המטבע העולמי#ספקולציות בשוק המטבע|ספקולנטים]], [[תאגיד]]ים, [[ממשלה|ממשלות]] ומוסדות אחרים. נפח המסחר היומי הממוצע בסחר מטבעות גדל בהתמדה ומוערך בכארבעה [[טריליון]] [[דולר אמריקאי]],{{הערה|1=[http://au.ibtimes.com/articles/110821/20110211/what-is-foreign-exchange-currency-conversion-financial-markets-forex-foreign-exchange-markets.htm#.VB8FVPl_smM What is Foreign Exchange (Forex)?], International Business Times, 11 February 2011|שמאל=כן}}, המסחר מתבצע באמצעות מחשבים, ומתנהל במשך 24 שעות ב[[יממה]]{{הערה|להבדיל מבורסה, ששם המסחר מתנהל רק בשעות מסוימות}} 5 ימים בשבוע בימים שני עד שישי (כולל).
 
==הצורך במט"ח==
שורה 10:
==שוק המט"ח העולמי==
[[קובץ:Forex.svg|שמאל|ממוזער|230px|[[סימן מטבע|סימני מטבעות]] מרכזיים ב[[סחר בינלאומי|סחר הבינלאומי]] במט"ח, מהפינה השמאלית-עליונה עם [[כיוון השעון]]: [[דולר אמריקני|דולר]] ([[ארצות הברית]]), [[אירו]] ([[גוש האירו| אירופה / גוש האירו]]), [[לירה שטרלינג|פאונד (לירה שטרלינג (ליש"ט))]] ([[הממלכה המאוחדת|בריטניה]]), [[שקל חדש|ש"ח (שקל חדש)]] ([[ישראל]]), [[דונג וייטנאמי]] ([[וייטנאם]]), [[ין יפני|ין]] ([[יפן]])]]
[[שוק (כלכלה)|שוק]] המט"ח הבינלאומי (Forex בשפת הסוחרים. קיצור ל-Foreign Exchange) הוא השוק הגדול ביותר בעולם.
 
{{לעדכן}}
 
נפח המסחר היומי, נכון ל-[[2004]] הוא 1,900 מיליארד [[דולר אמריקאי|דולר]].{{הערה|שם=BIS|1=לפי [http://www.bis.org/press/p050316.htm הסקר התלת שנתי] של שוק המט"ח העולמי מטעם [[הבנק להסדרים בינלאומיים]] (BIS), נתוני [[2004]].}} מלבד עסקאות רגילות נסחרות גם [[אופציה#אופציות במטבע חוץ|אופציות במטבע חוץ]], המשמשות להגנה מפני שינויים עתידיים בשערו של המטבע המבוקש.
 
המטבעות השונים נסחרים בזוגות, כלומר יש שוק נפרד ל[[אירו]] מול [[דולר אמריקני]], שוק אחר ל[[ין]] מול דולר ושוק שלישי לין מול אירו. שערי החליפין בשווקים השונים נקבעים באופן עצמאי אך לרוב מתאימים את עצמם אחד לשני בשל [[ארביטראז'|כוחות השוק]].
שורה 20:
הדולר האמריקני הוא המטבע הדומיננטי בעולם: הוא נמצא בצד אחד של 89% מעסקאות המט"ח. אחריו משתרכים האירו עם 37% והין עם 20% .{{הערה|שם=BIS}}
 
המסחר במט"ח מתבצע מסביב לשעון ב[[לונדון]], [[טוקיו]], [[ניו יורק]], [[פרנקפורט]] וערים רבות נוספות. כאשר השוק ב[[אסיה]] סגור, השוק ה[[אירופה|אירופאי]] ו\או ה[[ארצות הברית|אמריקאי]] פתוחים ולהפך.
 
מלבד מסחר במט"ח על ידי גופים ממשלתיים, נפוץ היום מסחר ספקולטיבי פרטי באמצעות האינטרנט במט"ח, במטרה להרוויח משינויי השערים. החל משנת 2017 עבר שוק המט"ח הישראלי [[רגולציה]], והמסחר הפרטי מתבצע באמצעות חברה בעלת רישיון זירת סוחר. נכון לינואר 2018 פועלות בישראל שש חברות בעלות רישיון, הרשימה מתעדכנת ומתפרסמת באתר של [http://www.isa.gov.il/%D7%92%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%A7%D7%97%D7%99%D7%9D/ExchangeTradingFloors/List_of_Companies/Pages/default.aspx הרשות לניירות ערך].
 
הדעה הרווחת היא ש95% מהמשקיעים מוחקים תוך פרק זמן של שלשה חודשים את כל התיק.{{הערה|דותן מלאך, [http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/753/789.html מפסידים ב-95%: מאחורי הקלעים של האופציות הבינאריות],באתר [[nrg]].}}.
 
==מאזן תשלומים==
שורה 52:
נפח המסחר היומי בשוק המט"ח ה[[שקל חדש|שקלי]] נע בדרך כלל בין שניים לשלושה [[מיליארד]] דולר ביום. השקל נסחר כנגד הדולר, אירו, [[לירה שטרלינג]], ין ומספר מטבעות נוספים.
 
[[בנק ישראל]] עוקב אחר שערו המצרפי של [[סל מטבעות]] המשקלל את שערי המטבעות האלה לפי מידת הסחר הבינלאומי של ישראל עם המדינות השונות. סל המטבעות מייצג את המחיר המצרפי שמשלמת ישראל על היבוא ומקבלת על היצוא ויש לו חשיבות [[מקרו-כלכלה|מקרו-כלכלית]].{{הערה|[http://www.boi.org.il/he/Markets/ExchangeRates/Pages/efectinf.aspx מדידת שערי החליפין האפקטיביים], אתר [[בנק ישראל]]}}.
 
בעבר היה המסחר במט"ח בישראל מוגבל. שער החליפין היה בתחילה קבוע ולאחר מכן התנייד בין גבולות [[רצועת הניוד]]. על אזרחי ישראל נאסר בעבר להחזיק במטבע זר. כיום, לאחר מספר שלבים של [[ליברליזציה]], המסחר במט"ח מתנהל באופן חופשי, בדרך כלל ללא התערבות מצד בנק ישראל (בשנת 2008 השתנתה מדיניות זו, בעקבות ירידה תלולה בשער הדולר, אשר גרמה נזק למספר קבוצות לחץ כדוגמת [[יצוא|היצואנים]]).