בית המשפט העליון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה 25187278 של 2A01:6500:A051:FB28:83DC:A748:4A92:3CDB (שיחה) |
|||
שורה 553:
* [[פסק דין ורד פרי]], שניתן בשנת 2009, הביא ל[[הוצאה מוכרת|הכרה בהוצאות]] של אם עובדת להשגחה על ילדיה. תוצאת הפסיקה לא הייתה לרוחה של [[רשות המסים בישראל]], לא רק בשל השפעתה הישירה על גביית [[מס הכנסה]] מהורים עובדים (להערכת האוצר התרת הוצאות השגחה על ילדים כרוכה באובדן הכנסות ממסים בסך 2.5 מיליארד ש"ח), אלא גם בהשפעתה על הכרה בהוצאות נוספות בעלות אופי דומה (כגון הוצאות נסיעה למקום העבודה וחזרה). עקב כך תוקנה [[פקודת מס הכנסה]], ונקבע בה במפורש שהוצאה כזו לא תוכר.
חשיבותו של בית המשפט העליון בהוויה הציבורית בישראל רבה. לפי הסקרים נמצא אמון הציבור בבית המשפט העליון בשחיקה מתמדת. לפי סקר "המרכז לחקר פשיעה, משפט וחברה" שנערך בשנת 2008 ירד האמון בבית המשפט מתחת ל-50%.{{הערה|{{הארץ|תומר זרחין|סקר: ירידה באמון שהציבור מביע במוסדות השלטון|1.1559174|8 באפריל 2008}}}} לפי סקר "מדד שלטון החוק" שערך הפרופסור [[אריה רטנר]], אמון הציבור בבית המשפט העליון ירד מאמון של 80% בשנת 2000 ל-60% בשנת 2014 ול-49% בשנת 2017.{{הערה|{{הארץ|נעה שפיגל|סקר: ירידה באמון הציבור בבית המשפט ובמשטרה|1.4107150|21 במאי 2017}}}}
לפתחו של בית המשפט העליון, בשבתו כ[[בג"ץ]], מגיעות פעמים רבות עתירות בעלות משמעות פוליטית, העוסקות בנושאים השנויים במחלוקת בציבור. על פסיקתו של בג"ץ בעתירות כאלה נמתחת ביקורת הן מהמתנגדים לעצם התערבותו בנושאים אלו, הן על ידי מי שהפסיקה אינה לרוחו.
| |||