|
'''שיירת חולדה''' הייתה [[שיירה|שיירת]] אספקה שיצאה ב-[[31 במרץ]] [[1948]] מ[[חולדה (קיבוץ)|חולדה]] לכיוון [[ירושלים]] הנצורה חלקית והייתה הראשונה שכשלה מלהגיע לירושלים אף שלא נתקלה ב[[מארב]] יזום{{הערה|[[אורי מילשטיין]], [http://www.news1.co.il/Archive/002-D-85306-00.html דרך רבין ומורשתו - פרק 7 ביזיון בחולדה - הקש ששבר את גב הגמל], באתר [[חדשות מחלקה ראשונה]]}}. בעקבות דיווח מפקדת ה[[פלמ"ח]] שהדרך לירושלים חסומה הורה [[בן-גוריון]] להוציא לפועל את [[מבצע נחשון]] לפריצת הדרך.
בשיירה היו 26 [[משאית|משאיות]], 4ארבעה [[אוטובוס]]ים ו־7ושבעה [[משוריין|משוריינים]]. על השיירה הגנו חיילים מ[[גדוד הפורצים|הגדוד הרביעי]] ומהגדוד החמישי של ה[[פלמ"ח]]. [[עמוס חורב]] היה מפקד השיירה ואל משוריין הפיקוד שלו הצטרפו גם מפקד הגדוד הרביעי ומפקדו החדש של הגדוד החמישי, [[שאול יפה]]. ה[[בוקר]] היה [[גשם|גשום]] והדרך הייתה [[בוץ|בוצית]]. השיירה נתקעה ליד הכפר הערבי [[ח'ולדה]] והתגלתה לערביי הסביבה. השיירה הותקפה על ידי מאות ערבים מ[[צבא ההצלה הערבי]] ועל ידי חיילי [[הלגיון הערבי]] שבאו מ[[רמלה]] במשוריינים. בין התוקפים היו גם אנשי [[חסן סלאמה]] מח'ולדה הערבית ומתנדבים [[עיראק|עיראקים]]ים ממחנה ואדי צראר (בסמוך ל[[תחנת הרכבת נחל שורק]]). לאחר שש שעות של לחימה וניסיון לחלץ את ה[[מכונית|מכוניות]] שנתקעו בבוץ ניתנה הוראה לסגת חזרה לחולדה.
שניים מהמשוריינים שהגנו על המכוניות ועסקו בחילוץ נפגעו ושקעו בבוץ בלי שיכלו לפרוץ את הכח הערבי התוקף שהקיף אותם. מפקד אחד המשוריינים החליט לפוצץ את המשוריין על יושביו כדי לא ליפול בשבי. על פי אתר מידע פלמ"ח, גורמי הכישלון היו הנסיעה בשעות היום, שיירה גדולה ובה רכב כבד פגיע וקשה לתמרון, הכנות לקויות, פיקוד לא אחיד וכנראה לא מנוסה בהגנה על שיירות, בוץ כבד בדרך העפר ומאמץ לא לוותר על המכונית שנתקעו.
21 מאנשי השיירה נהרגו והרוג נוסף היה בכוח החילוץ.
הפגיעה בשיירה זו, יחד עם הפגיעה ב[[שיירת יחיעם]] וב[[שיירת נבי דניאל]], כולן בחודש [[מרץ]] 1948, פגעה ב[[רוחניותעוצמה פוליטית#מורל לאומי|רוחמורל]] [[היישוב]] היהודי. כתוצאה מכך, החליט פיקוד "[[ההגנה]]" ששיטת ליווי השיירות מיצתה את עצמה. במקום זאת הוחלט להשתלט על משלטים ויישובים ערביים, דרכם ולצידם עוברות הדרכים, ולהחזיקם באורח קבע. החלטה זו נסתייעה, וביצועה התאפשר, עקב התדלדלות הכוח הבריטי, שבאותו מועד התפנותו מהארץ הייתה בשלב מתקדם, מצד אחד, ועקב גידול כוחה של "ההגנה", מצד שני.
שבוע בלבד אחרי '"שבוע השיירות'" העקוב מדם, יצא לפועל המבצע היזום הראשון של היישוב העברי ומטרתו המוצהרת הייתה להשתלט על הדרך (במקרה שלו - הדרך לירושלים): [[מבצע נחשון]].
==לקריאה נוספת==
* [[הדסה אביגדורי אבידוב]], '''בדרך שהלכנו – מיומנה של מלוות שיירות'''. [[משרד הביטחון]] - ההוצאה לאור, [[1988]].
* [[עוזי נרקיס]], '''חייל של ירושלים''', [[משרד הביטחון]] - ההוצאה לאור, 1991
* [[אורי בן ארי]], '''"אחרי!"''', ספריית [[מעריב]], [[1994]]
* [[אורי מילשטיין]], '''[[תולדות מלחמת העצמאות (ספר)|תולדות מלחמת העצמאות]],''' כרך ד' - ממשבר להכרעה, פרק שמיני, [[כנרת זמורה-ביתן דביר|זמורה ביתן]]
== קישורים חיצוניים ==
* [http://www.ophir.org.il/index.php/he/family-h/war-remembrance-h דף הזיכרון לחללי מלחמות ישראל], באתר משפחת אופיר.
* חיה רגב, ד"ר אביגיל אורן, [http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=10845 מלחמה לא סדירה – המלחמה בדרכים], בספרייה הווירטואלית של מט"ח.
* [http://www.palmach.org.il/show_item.asphistory/database/?levelId=38612&itemId=5609&itemType=0 שיירת חולדה], באתר מרכז מידע פלמ"ח.
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים|יישור=ימין}}
[[קטגוריה:התקפות של ערביי ארץ ישראל במלחמת העצמאות]]
[[קטגוריה:שיירות במלחמת העצמאות|חולדה]]
[[קטגוריה:מלחמת העצמאות: 1948|חולדה]]
| 