מלחמת העולם הראשונה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Eliran t (שיחה | תרומות)
←‏הגורמים למלחמה: תיקון , ניסוח
שורה 332:
בצבאות המדינות הלוחמות השונות, השתתפו כמיליון וחצי יהודים,{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=Martin Gilbert|שם=The Routledge Atlas of Jewish History|מו"ל=Routledge|מהדורה=6th edition|שנת הוצאה=2003}}}} ואומדן ההרוגים מבין החיילים היהודיים נע בין 140,000 ולבין למעלה מ–170,000. פעמים רבות ניצבו יהודים משני צדי המתרס וירו אלה באלה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ש. אנ-סקי|שם=חורבן היהודים בפולין, גליציה ובוקובינה|מו"ל=שטיבל|שנת הוצאה=תרפ"ט}}}}{{הערה|1=ישנם סיפורים על יהודים משני צידי החפירות, המתכנסים יחד לתפילה ב[[מניין]] ואחר כך חוזרים איש איש לצד השני. כמו כן נכתבו על מצבים אלו מספר סיפורים, כמו במקרה שתיאר [[אביגדור המאירי]] ב"סיפורי המלחמה" שלו, או בשירו של [[שאול טשרניחובסקי]] "בין המצרים", בספר "[[בואי הרוח]]" של [[חיים סבתו]] ועוד.}} רבים מהיהודים באירופה נחשדו ואף נאסרו בחשד לריגול או שיתוף פעולה עם האויב. המצב היה קשה בייחוד בארצות מזרח אירופה, שם היה צריך להביע נאמנות למשטר שהתחלף תכופות, ובייחוד לאחר המהפכה הקומוניסטית, היה צריך להביע הזדהות עם משטר אנטי דתי באופן כללי. משטר זה רדף רבנים ואנשי הנהגה יהודית, ועיירות שלמות גלו ממקומן.{{הערה|שם=ברנבי|ראו: Eli Barnavi, {{כ}}[http://www.myjewishlearning.com/history/Modern_History/1914-1948/WWI_and_the_Jews.shtml WWI and the Jews], באתר My Jewish Learning}} למלחמת העולם הראשונה הייתה השפעה ניכרת על שאלת ארץ ישראל באותם ימים, ואחת מתוצאותיה הייתה [[הצהרת בלפור]], והחלת [[המנדט הבריטי]] על ארץ ישראל ב-1922.
 
גורמים אנטישמיים שונים טענו בתחילת המלחמה שהיהודים הם האשמים במלחמה, ו[[הנרי פורד]] אף יצא באונייהבאנייה לאירופה על מנת להצהיר שהמלחמה היא עניין כספי של היהודים, ושיש להפסיק אותה מיד.{{הערה|1=חיים ראובן רבינוביץ, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/shana/letol-4.htm לתולדות שנאת ישראל באמריקה], באתר [[דעת]]}}
באוקטובר 1916 הורה שר המלחמה הגרמני, וילד פון הוהנבורן, לערוך בצבא הגרמני "מפקד יהודים". במפקד התברר כי 80% מהחיילים היהודים שרתו בקווי החזית. 12,000 יהודים בצבא הגרמני נהרגו בקרבות.{{הערה|[[עמוס אילון]], '''[[רקוויאם גרמני (ספר)|רקוויאם גרמני]]''', עמ' 337.}} בצבא רוסיה הצארית נפוצו שמועות כי יהודי גליציה סייעו וריגלו לטובת אוסטריה והדבר הביא למעשי שוד ורצח ביהודים בכל עיר ועיירה בנתיב נסיגתם.<ref>{{צ-ספר|מחבר=משה שינבוים|שם=לודמיר - פרקי יידיש מתורגמים לעברית מתוך :פנקס לודמיר ,ספר זיכרון לקהילת לודמיר|מקום הוצאה=תל אביב|שנת הוצאה=תשכ"ב|מו"ל=ארגון יוצאי לודמיר בישראל|מתרגם=אסתר וינשלבוים|עמ=28}}</ref>
 
עד ראשית [[1917]] עמדה [[תעלת סואץ]] במוקד העימות בחזית המזרח תיכונית של מלחמת העולם הראשונה. הארץ הייתה חלק מהאימפריה העות'מאנית. הטורקים עם שותפיהם הגרמנים ביצרו את הארץ באופן משמעותי, ובנו מסילות ברזל ואף פיתחו את העיר [[באר שבע]] לצורך תעמולה מול הציבור הגרמני הצמא לתמונות ניצחון מן החזית, ובה בעת גם כרתו חלק ניכר מיערות הארץ לצורך יצור אדני רכבת והסקת קטרי הפחמים.{{הערה|1=תמונות מפורטות של חפירות וביצורי הטורקים מובאות אצל ב"ז קדר, '''מבט ועוד מבט על ארץ ישראל: תצלומי-אוויר מימי מלחמת העולם הראשונה מול תצלומים בני זמננו''', ירושלים: [[יד יצחק בן-צבי]], משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993. רבים מהחפירות והביצורים ניתנים לזיהוי עד [[המאה ה-21]]. על היקף כריתת העצים ראו: עוזי פז, מחמוד זחאלקה, "[http://lib.cet.ac.il/Pages/item.asp?item=3936 היה היה יער]", '''[[טבע הדברים]]''' 20, פברואר–מרץ 1997, באתר [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מט"ח]]}}