נשק מונחה – הבדלי גרסאות

[[קובץ:SPIKE ATGM.jpg|ממוזער|250px|[[ספייק]] - [[טיל נגד טנקים]] מדור 3.5 והנחייהוהנחיה אלקטרואופטית מתקדמת]]

[[קובץ:GBU-31 xxl.jpg|ממוזער|250px|ערכת הנחייההנחיה [[JDAM]] ההופכת [[פצצת שימוש כללי]] ל"פצצה חכמה" מדויקת]]

* '''[[טיל]]:''' חימוש בעל [[מנוע רקטי]] או [[מנוע סילון|מנוע סילוני]], הנחייההנחיה וראש ביות, המתקן את מסלולו באופן פעיל בהתאם למידע בראש הביות והוראות המפעיל. זהו החימוש המונחה היקר ביותר, אך גם המדויק ביותר.

* '''[[פצצה]] מונחית:''' פצצה, בדרך כלל [[פצצת שימוש כללי]] המוטלת מ[[כלי טיס]] ([[מטוס קרב]] או [[מפציץ]]), עליה מורכבת ערכת הנחייההנחיה (הכוללת חיבור ל[[מחשב]] המטוס ו[[סנפיר (תעופה)|סנפיר]]י זנב מתמרנים), שבאמצעותה היא מתקנת את מסלולה וגולשת למטרה. יתרונן של הפצצות המונחות הוא מחירן הנמוך מאוד (אפילו יותר מרקטה) והיותן מדויקות למדי, דבר המאפשר שימוש נרחב בהן למטרות הפצצה ותקיפה אווירית לא רק של מטרות איכות. הפצצות הידועות ביותר מסוג זה הן ה־[[JDAM]].

שיטת הנחיה זו מבוססת על אלומת מכ"ם צרה או קרן [[לייזר]] שמשודרת לעבר המטרה על ידי מערכת היורה טיל. הטיל טס לעבר המטרה לאורכה של האלומה או הקרן, כשהוא כביכול "רוכב" עליה, ומכאן שמה של שיטת הנחיה זו. במהלך המעוף, חיישן המותקן בזנב הטיל קולט את מידת סטיית מעוף הטיל מהאלומה או מהקרן, והמערכת שבטיל מחשבת את התיקון הדרוש במעופו, כדי להביאו שוב למעוף צמוד להן. הטיל טס בצמוד לקרן עד לפגיעה במטרה ולכן המערכת שירתה את הטיל צריכה להמשיך ולכוון במדויק את האלומה או הקרן לעברה עד לפגיעה. יתרונותיה של שיטה זו הם עמידותה בפני שיבוש והקושי, מבחינת המטרה, בגילוי מוקדם של תהליך ההנחיה משום שעוצמת אות המכ"ם או הלייזר מכוונת כך שהאות יגיע לטיל אך ידעך לפני שיגיע למטרה (בניגוד לקלות הגילוי המוקדם כשמדובר בהנחיה פעילה או חצי פעילה). חסרונותיה הם הצורך של המערכת היורה להישאר בקו ראיהראייה עם המטרה עד לפגיעה והעובדה שככול שהטיל קרב למטרה, קרן הלייזר או אלומת המכ"ם הולכות ומתבדרות ולכן ההנחיה מאבדת מדיוקה.

מערכת שבה המפעיל מקבל תמונה רציפה שמצולמת מ[[מצלמה]] המורכבת בראש ההנחיה של הטיל, וכך מתאפשר לו לראות לאן נע הטיל, ולהעביר אליו תיקוני היגוי. התמונה מועברת מהטיל אל המפעיל באמצעות קשר רדיו או באמצעות סיב אופטי הנמתח בין הטיל ליחידת ההנחיה. שימוש בקשר רדיו מאפשר טווח גדול יותר ואיננו דורש מיחידת ההנחיה להישאר סטטית אך מנגד חשוף לאמצעי שיבוש, לאיכון הטיל בזמן המעוף ומצריך מערכת שידור מורכבת בטיל. לעומת זאת, שימוש ב[[סיב אופטי]] להעברת התמונה מוגן מפני שיבוש, אינו חושף את הטיל ומונע את הצורך במערכת שידור תמונה באמצעות רדיו בטיל אך מנגד מגביל את טווח המעוף של הטיל, מונע הפעלתו באזורים מיוערים ומעל לקוי מתח ומחייב להשאיר את יחידת ההנחייהההנחיה סטטית.

דוגמאות למערכות נשק העושות שימוש בהנחייהבהנחיה אופטית הן [[ספייק]] ו[[פופאי (טיל)|פופאי]].