אלחנן וסרמן – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 44:
הרב וסרמן סבר שהציונות תאסור את קיום המצוות אם תשלוט בארץ ישראל. הוא כתב [[מכתב גלוי]] ל[[רב]]ני ה[[תנועת המזרחי|מזרחי]] שבו הסביר את הסתייגותו החריפה מתנועה זו{{מקור}}. הוא תמך בשיטת ההתבדלות והתכתב בעניין עם ה"חזון איש" רבי [[אברהם ישעיהו קרליץ]]{{הערה|ילקוט מאמרים ומכתבים, עמ' קנג}} ועם רבי [[יוסף רוזין]]. הוא אמר שאת דעה זו קיבל מרבו החפץ חיים{{הערה|ילקוט מאמרים ומכתבים, עמ' קנז}}. הוא התבטא בחריפות נגד הרב קוק, בין היתר בטענה שהוא תומך ב[[קרן היסוד]], אולם הוא הוטעה בעניין זה{{הערה|[[איתם הנקין]], [http://shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=528 יחסו של הראי"ה קוק לקרן היסוד], המעיין, ניסן תשע"ה}}. עם זאת, הוא דרש בשלומו של הרב קוק כשחלה{{הערה|במכתב ששלח לאחיו ב[[כ"ט בתמוז]] [[תרצ"ה]] הוא שואל "מה היא מחלתו של הרב קוק ומה מצבו כעת?" ("קובץ מאמרים ואגרות", חלק שני, עמ' קכד).}}.
היה מחברי [[מועצת גדולי התורה]] של "[[אגודת ישראל]]" ונשא את נאום הפתיחה ל[[הכנסייה הגדולה|כנסייה הגדולה]] השלישית של התנועה בשנת [[תרצ"ז]]. הוא עמד אז בראש דעת המיעוט אשר התנגדה לתוכנית [[ועדת פיל]]. דעתו נדחתה לאחר שבדיונים הרבים של ימי הכינוס התברר שרוב הרבנים תומכים בהקמת מדינה יהודית, ולו על חלק קטן מארץ ישראל{{הערה|1=[http://bh.hevre.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2033383]{{קישור שבור|1.4.2019}}|שמאל=כן}}.
על עליית ה[[נאציזם|נאציונל-סוציאליזם]] כתב: "בימינו בחרו להם היהודים בשתי [[עבודה זרה (יהדות)|עבודות זרות]] אשר להן יקריבו את קורבנותיהם, הרי הם: ה[[סוציאליזם]] וה[[לאומיות|נאציונליזם]]... בשמים הרכיבו את שתי העבודות הזרות לאחת - נציונל-סוציאליזם, יצרו מהן מטה זעם איום החובל ביהודים בכל קצווי ארץ. הטומאות להן סגדנו הן החובלות בנו".
| |||