ניקולאי גרונטוויג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: \1אוניברסיטת\2
שורה 19:
בשנים הבאות התפרסם מאוד: מלבד זרם מתמשך של [[מאמר]]ים ו[[שירה|שיר]]ים, חיבר מספר ספרים, כולל שני ספרי היסטוריה עולמית נוספים (ב-[[1814]] ו-[[1817]]) ו[[פואמה]] היסטורית ארוכה בשם "[[חריזה|חרוזי]] [[רוסקילדה]]" (''Roskilde-Riim'';{{כ}} [[1813]]). בין השנים [[1816]]–[[1819]] היה עורך וכותב יחיד כמעט של כתב עת לפילוסופיה, שפרסם גם שירה, בשם "דנה-וירקה" (''Danne-Virke'').
 
בין השנים [[1813]]–[[1816]] ניסה גרונטוויג להקים תנועה שתתמוך ב[[נורווגיה|נורווגים]] במאבקם ב[[שוודיה|שוודים]]. מאוחר יותר הטיף כי חולשת אמונתו של העם הדני הייתה הגורם ל[[מלחמת שוודיה-נורווגיה|תבוסתה של נורווגיה לשוודיה]] ב-[[1814]], בדרשה שנשא מול קהל גדול בקופנהגן. מאוחר יותר חזר בו, הואיל וחסרו לו תומכים, ומתנגדיו מטעם הכנסיות האחרות היו רבים. ב-[[1821]] עקר לסביבה הכפרית של ה[[עיירה]] [[פריסטה|פְּרֶיסְטֶה]] (Præstø), ושם שב לדרוש דרשות קצרות, אולם שנה לאחר מכן חזר לעיר הבירה. ב-[[1825]] נקלע גרוטנוויג לוויכוח תאולוגי עם [[הנריק ניקולאי קלאוסן]] (Clausen), פרופסור ל[[תאולוגיה]] באוניברסיטאתבאוניברסיטת קופנהגן. במהלך הוויכוח הורשע גרונטוויג ב[[הוצאת דיבה]], נידון ל[[קנס]], והושעה על ידי הכנסייה הלותרנית מתפקידי הוראה לפרק זמן של 7 שנים. במהלך זמן זה פרסם אוסף של יצירות תאולוגית, ביקר ב[[אנגליה]] שלוש פעמים ([[1829]]–[[1831]]) ולמד [[אנגלית עתיקה]]. בשנת [[1832]] שב גרונטוויג ללמד, וב-[[1839]] נתמנה לכומר בית התפילה של בית החולים "ורטוב" (Vartov) בקופנהגן – משרה בה החזיק עד יום מותו. בין השנים [[1837]]–[[1841]] כתב את ספרו "עבודת שירה עבור הכנסייה הדנית" (''Sang-Værk til den Danske Kirke'') – קובץ עשיר של שירי תפילה. ב-[[1838]] הוציא מבחר גרסאות תפילה סקנדינביות מוקדמות. ב-[[1840]] ערך את הפואמה הכתובה ה[[אנגלו-סקסים|אנגלו-סקסונית]] "הפיניקס" עם [[תרגום]] לדנית, וב-[[1843]] ביקר באנגליה בפעם השלישית.
 
משנת 1844 ועד תום [[מלחמת שלוש השנים]] בין דנמרק לצפון גרמניה (נקראת גם [[מלחמת שלזוויג-הולשטיין]] או [[מלחמת שלזוויג הראשונה]]) נטל גרונטוויג חלק פעיל ב[[פוליטיקה]]. בשנת [[1861]] קיבל תואר רשמי של [[בישוף]] – ללא הסמכויות. הוא המשיך לכתוב ולדרוש בכל יום ראשון עד ימים ספורים לפני מותו. דרשותיו משכו קהל גדול, וספריו השפיעו רבות על תפיסת הכנסיות בדנמרק, שהחלו להחליף מזמורים בגרסאות של משוררים לאומיים. בחייו כתב ותרגם גרונטוויג יותר מ-1,500 שירי תפילה בשפה הדנית. בנו סבנד גרונטוויג ([[1824]]–[[1883]]) היה אף הוא [[אספנות|אספן]] ועורך של [[בלדה|בלדות]] דניות.