התקשרות לצדיק – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הוספת מקור
מאין תקציר עריכה
שורה 47:
 
{{ציטוט|תוכן=ותזכני להתפלל אליך בהתקשרות נשמות ישראל. שתהיה תפילתנו תפלת רבים. ולא תמאס את תפילתנו. כמו שכתוב: "הן אל כביר ולא ימאס". ויתוסף ויתגדל למעלה תוספות קדשה רבה ועצומה על ידי תפילתנו|מקור=|אנגלית=}}
 
[[אברהם חזן (ברסלב)|רבי אברהם בן רבי נחמן]]
 
{{ציטוט|תוכן="שכל דברי חז"ל על אודות האיסור הנ"ל הוא כשמתכון לעשות בזה את מי שמבקש מאתו לאמצעי ח"ו אבל אם אין כוונתו זולת כענין תפלת הצבור שמעוררים זה לזה לבקש ולהתפלל יחד על צרותיהם בכלל ובפרט כי כל אחד מחויב להשתתף בצרות חבירו... מוכרחים מאד להתחבר בתפילותיהם בכלליות הצבור ובפרטיות נפש הצדיק והחכם שבהם. וגם אף על פי כן מוכרחים כולם להצטרף גם בתפלת הפושעים והרחוקים שבהם, כי גם זה מענין ההכרח"|מקור=|אנגלית=}}
 
[[משולם פייבוש הלר|רבי משולם פייביש מזבריז]]':
שורה 52 ⟵ 56:
 
חסידי ברסלב ההולכים בדרכו של רבי נחמן מברסלב קודם התפילה מקשרים את עצמם לכל הצדיקים ויש נוסח שהם אומרים: :הריני מקשר את עצמי בתפילתי לכל הצדיקים האמיתיים שבדורנו ולכל הצדיקים שוכני עפר קדושים אשר בארץ המה"
 
הרב גדליה קעניג חיבר '''קונטרס חיי נפש''' זהו מכתב העונה לשאלה שהופנתה אליו בעניין התקשרות ל[[צדיק|צדיקים]] בשעת ה[[תפילה]], תוך ציון דבריו של רבי [[חיים מוולוז'ין]] בעניין זה (המובאת בספרו "[[נפש החיים]]"), שלפיה יש בעניין זה משום [[עבודה זרה]]. הרב קעניג חותר להוכיח כי דבריו של רבי חיים אינם מתייחסים כלל לעניין ההתקשרות לצדיקים. בראש הקונטרס נדפסה הסכמה של רבני [[העדה החרדית]] הרב שמואל וואזנר ורבנים נוספים חסידים ומתנגדים. בשנת [[תשע"א]] התפרסם מכתב הסכמה שכתב הרב [[צבי יהודה קוק]]. בשנת [[תשע"ג]] ([[2013]]) נדפס שוב בכרך ג' של "שערי צדיק" (מכתב סה), עם הוספות מכתב יד המחבר. מהדורה מתוקנת הודפסה בשנת [[תשע"ו]] ([[2016]]), עם הוספות ומפתח נושאים נרחב.
 
==לקריאה נוספת==
* הרב [[זאב סולטנוביץ']], ביאור לאורות ישראל, כרך א', עמ' 196-190, מכון הר ברכה, תשס"ח