יהדות רפורמית – הבדלי גרסאות

 

==פרקטיקה==

[[קובץ:Liberalprayercollage.jpg|ממוזער|שמאל|300px|מגוון מסידורים ליברליים בגרמניה. למעלה: תחליף ל[[ברכת קיבוץ גלויות]] מ-1870; באמצע: ברכת "אלוהי נשמה", ללא התייחסות ל[[תחיית המתים]], 1894; למטה: [[קדושה (תפילה)|קדושה]], בהשמטת ההתייחסות למלאכים, 1881.]]

התחום הראשון בו התבטאה הרפורמה, לפני כל שדה פעילות אחר, הייתה עריכת הסידור מחדש. מראשיתה, שאפו מנהיגיה להתאים את הטקסט עם מה שקהלם אכן האמין בו, עם רגישויותיו המודרניות וצרכיו ועם רעיונות תנועתם. הרב [[יעקב יוסף פטוחובסקי]], שחקר רבות את נוסחאות התפילה בזרם, מנה שורת עיקרים שהנחו את הגישה הרפורמית לאורך תולדותיה. אלה כללו את קיצור התפילה באמצעים שונים לנוחות הציבור: ה[[חזרת הש"ץ|חזרות]] הושמטו, חלקים אחרים (כגון פיוטים) בוטלו, ואומץ אפילו מנהג ארץ ישראל העתיק [[קריאת התורה|לקרוא את התורה]] במשך שלוש שנים, בפרשיות קצרות יותר; הוספת פרקים רבים בלשון החברה הסובבת, כגון גרמנית או אנגלית, בין כתרגום בנוסף לטקסט הישן או לחלוטין במקומו, כדי שהמתפללים יוכלו להתקשר טוב יותר למילים מובנות; ריכוך הרעיון של [[בחירת עם ישראל]] וייחודו באמצעות ניסוחים מתונים יותר (כמו מחיקת הקטע "שֶׁלֹּא עָשָׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת..." ב[[עלינו לשבח]] והחלפתו ב"שנגלה לאבותינו והודיעם את רצונו" בסידורים גרמניים רבים, או החלפת [[ברכת המינים]] המקללת את הנוצרים בתחינות להיעלמות הרשע בעולם בכלל); מחיקת התחינות לבוא המשיח, חידוש הקרבנות ושיבת ציון והחלפתם ברעיון העידן המשיחי; מחיקת קטעים המתייחסים לתחיית המתים והחלפתם במושג הישארות הנפש בלבד, ומחיקת אזכורי המלאכים; ותיקון תפילות חדשות.