הפרעה דו-קוטבית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Davidst360 (שיחה | תרומות)
←‏סוג 1: הוספתי קישורים
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
דג בבל (שיחה | תרומות)
מ אחידות בשמות ההפרעה
שורה 17:
 
== אבחנה ==
אבחנה של הפרעה דו-קוטבית מתבססת על הערכה קלינית וניתנת על ידי [[פסיכיאטר]]. מקובל לקבוע את האבחנה על בסיס הקריטריונים האבחנתיים המופיעים ב-[[DSM 5]]. אף שמרבית החולים בהפרעה דו-קוטבית ילקו גם באפיזודה דיכאונית במהלך חייהם, הופעת אפיזודה דיכאונית איננה הכרחית לשם מתן אבחנה של מחלה ביפולריתדו-קוטבית מסוג I (מספיקה הופעה של אפיזודה מאנית בלבד) אלא רק למחלה ביפולריתדו-קוטבית מסוג II (ראה להלן). אין בדיקות דם או הדמיה מקובלות בשימוש קליני המשמשות לאבחנה.
 
=== הקריטריונים לאבחנת אפיזודה מאנית לפי DSM 5{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:1}} ===
שורה 51:
 
=== הקריטריונים לאבחנת אפיזודה דיכאונית{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:1}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:0}}DSM-5 ===
הקריטריונים הדרושים לאבחנה של אפיזודה דיכאונית בהפרעה דו-קוטבית זהים לאלו הדרושים לאבחנת [[דיכאון קליני|דיכאון מז'ורי]] (הנקרא גם "הפרעת דיכאון חד-קוטבית"). נטען כי אפיזודות דיכאוניות בקרב מטופלים הסובלים ממחלה ביפולריתדו-קוטבית נוטות להיות קשות יותר בחומרתן, ולעיתים בעלי מאפיינים קליניים שונים מעט.
 
# חמישה או יותר מהתסמינים הבאים מתקיימים בו זמנית במשך שבועיים רצופים ומהווים שינוי מהתפקוד הרגיל שקדם להם, כאשר לפחות אחד מהתסמינים הוא דיכאון או אובדן עניין/הנאה. לא יכלל תסמין המיוחס בוודאות למצב רפואי אחר.
שורה 69:
 
== סיווג הפרעה דו-קוטבית{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:0}}{{הערה|שם=הערה מספר 20170823054600:1}} ==
ב-DSM וכן ב-ICD מקובלת הבחנה בין שני סוגי הפרעה בידו-פולאריתקוטבית: סוג I וסוג II. שני הסוגים נבדלים זה מזה במהלך ההפרעה, בתמונה הקלינית ובפרוגנוזה.
 
=== הפרעה דו-קוטבית מסוג I ===
שורה 160:
 
==התמודדות והחלמה{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ג'יין מאונטיין|שם=הפרעה דו-קוטבית תובנות להחלמה|מו"ל=אח|שנת הוצאה=2011}}}}{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=ג'יין מאונטיין|שם=מעבר להפרעה דו-קוטבית : שבעה צעדים בדרך לרווחה נפשית|מקום הוצאה=כפר ביאליק|מו"ל=אח|שנת הוצאה=2011}}}}==
אנשים רבים מצליחים לנהל אורח חיים רגיל לצד הפרעה ביפולאריתדו-קוטבית. רבים מהאנשים החיים עם הפרעה זו נישאים, מקימים משפחות, ומממשים את עצמם מבחינה מקצועית ואישית{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Andrea Fagiolini, Rocco Forgione, Mauro Maccari, Alessandro Cuomo|שם=Prevalence, chronicity, burden and borders of bipolar disorder|כתב עת=Journal of Affective Disorders|כרך=148|עמ=161–169|שנת הוצאה=2013-06-01|doi=10.1016/j.jad.2013.02.001|קישור=http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0165032713001146}}}}{{הערה|{{צ-מאמר|מחבר=Veseth, M., Binder, P.-E., Borg, M., & Davidson, L.|שם=Recovery in bipolar disorders: Experienced therapists’ view of their patients’ struggles and efforts when facing a severe mental illness.|כתב עת=Journal of Psychotherapy Integration|כרך=26(4),|עמ=437-449.|doi=http://dx.doi.org/10.1037/int0000046|קישור=http://dx.doi.org/10.1037/int0000046}}{{קישור שבור|11.07.2018}}}}. יכולתו של האדם להשיג את כל אלה תלויה במידה רבה בשמירה על אורח חיים שתכליתו להקטין את הסיכוי להחרפה במצב.
 
===אורח חיים===