הקרב על גוש עציון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 137:
בשעה 16:30 נתקבלה הידיעה על נפילת כפר עציון, ובן-גוריון, [[לוי אשכול]] ו[[ישראל גלילי]] החליטו להבריק למגיני היישובים האחרים בגוש (רבדים, עין-צורים ומשואות-יצחק), כי אם לא יוכלו להמשיך בקרב, ישמידו את נשקם ויניפו דגל לבן.{{הערה|[[מיכאל בר-זוהר]], '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק ד, עמ' 742–743.}}
 
למחרתלאחר הטבח,כיבוש הכוחותכפר הערביים הלאעציון, סדיריםהערבים המשיכו לתקוףלהמטיר אתאש על שלושת יישוביהיישובים גושהנותרים עציוןשל הנותריםהגוש, וכן על ח'רבת זכריה. מתוך חשש כי גורל המגינים של היישובים הללו יהיה זהה לזה של המגנים של כפר עציון, החליטה הנהגת היישוב בירושלים לסגת מהיישובים בתנאי שהלגיון הערבי יגן על התושבים. מעט אחרי חצות התקבלה הודעה על הסדר כניעה שהושג. [[הצלב האדום]] הוביל את הפצועים לירושלים, והלגיון הערבי לקח את שאר המגינים, 320 במספר, כ[[שבוי|שבויי מלחמה]].
 
בשעה 11:00 בבוקר, ה-14 במאי 1948, הגיעה למטה הכללי הידיעה על כניעת גוש עציון.{{הערה|מיכאל בר-זוהר, '''בן-גוריון''', כרך ב, פרק ד, עמ' 746.}}