פירדוסי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים)
תיקון כיווניות הערת שוליים
שורה 1:
'''פירדוסי''' (ב[[פרסית]]: '''فردوسی''') הוא הכינוי הספרותי שקיבל ה[[משורר לאומי|משורר הלאומי]] ה[[ממלכת פרס|פרסי]], חכים אבואלקאסם פרדוסי תוסי ( '''حکیم ابوالقاسم فردوسی توسی'''; [[934]]-[[1020]]).
פירדוסי נולד בכפר טוס שליד [[משהד]] לאב עשיר בעל קרקעות.
 
==יצירתו==
פירדוסי נודע בכתיבתו בשפה הפרסית וניסיונו לקרוא תגר על התרבות הערבית, תוך שימוש במילים שמקורן פרסי במקום מילים ערביות שנכנסו בזמנו לשפה ה[[פרסית]]. בגיל 23 מצא רשימה של מלכי פרס ובעקבות זאת כתב [[פואמה]] אפית ארוכה, שכללה 60,000 בתי שיר מחורזים, תחת השםבשם "רישומים מלכותיים" ([[שאהנאמה]] אשר משמעו רישומים בעלי חשיבות ממעלה עליונה ולא כפי הנהוג לחשוב "רישומי מלכים"). הפואמה מספרת את תולדותיהם של 50 מלכי פרס, כשהאחרון ביניהם הוא הנביא [[מוחמד]]. הספר נכתב במסגרת מאמציהם של הפרסים להחדיר את תרבותם לתרבות המוסלמית, שעד אז אופיינה בהגמוניה ערבית, במסגרת תנועת ה[[שעוביה]]. הפואמה נכתבה במשך 30 שנות עבודה אשר לאחריהם הגיש פירדוסי את עבודתו לשליט [[מחמוד מע'זנה]] אשר לא גילה עניין רב בשיר ואיכזב את פירדוסי בסכום המועט שהיה מוכן לשלם עבורו.
 
למעשה המשורר החיה את השפה הפרסית בעידן של כיבוש ערבי-מוסלמי שבו אט-אט דעכה כמעט השפה הפרסית.
כפי שכתב בשורות: "بسی رنج بردم در این سال سی عجم زنده کردم بدین پارسی" - "רבות סבלתי בשלושים השנים ובזו הפרסית החייתי הפרסים".
בנוסף, ישנה אמירה מפורסמת נוספת שלו, שיש הרואים בה רלוונטית לימים אלה ולשלטון באיראן אחרי המהפכה האסלאמית:
"دریغ است ایران که ویران شود کنام پلنگان و شیران شود" - בתרגום חופשי: "כה חבל שאיראן תחרב, תהפוך לגוב נמרים ואריות".
 
לאחר מותו הפואמה זכתה לפופולריות רבה, ובמאות האחרונות תורגם הספר ל[[שפה|שפות]] שונות ובהן גם [[עברית]].
שורה 14:
 
==פירדוסי כמקור השראה==
[[היינריך היינה]], כמחאה על קמצנותו של דודו, כתב את השיר "המשורר פירדוסי" (Der Dichter Firdusi){{כ}},{{הערה|[http://gutenberg.spiegel.de/buch/romanzero-379/22 Heinrich Heine: Romanzero - Kapitel 22]|שמאל=כן}} שבו הוא מתאר בפרוטרוט את כפיות הטובה של [[מחמוד מע'זנה]] כלפי המשורר (על פי השיר, מחמוד הבטיח לשלם לו במטבעות זהב, אך נתן לו מטבעות של כסף, והמשורר מת משברון-לב).
 
==לקריאה נוספת==