הבדלים בין גרסאות בדף "התרגיל המסריח"

ביטול גרסה 25256437 של 2A01:6500:A049:8024:5314:C8F2:91C1:209C (שיחה)כל המוסיף גורע
(ביטול גרסה 25256437 של 2A01:6500:A049:8024:5314:C8F2:91C1:209C (שיחה)כל המוסיף גורע)
לאחר שממשלת שמיר נפלה הטיל [[נשיא מדינת ישראל|הנשיא]] [[חיים הרצוג]] על פרס להרכיב ממשלה חדשה ב־[[20 במרץ]]. ואולם המשא ומתן הקואליציוני נקלע לקשיים: [[הרב שך]], מנהיגה הרוחני של מפלגת [[דגל התורה]], התנגד בחריפות להצטרפות [[מפלגת ש"ס]] לממשלת השמאל, ובכינוס שארגן ב[[היכל הספורט ביד אליהו]] נימק זאת בחשבון ההיסטורי עם השמאל ועם אנשי ה[[קיבוץ|קיבוצים]] "אוכלי השפנים", כדבריו (בזכות ביטוי זה נודע הנאום כ"[[נאום השפנים והחזירים|נאום השפנים]]"). בעקבות התנגדותו התקיפה של הרב שך סירב הרב [[עובדיה יוסף]] לאשר למפלגתו, ש"ס, להצטרף לממשלת פרס, ובכך טרף את הקלפים. המפלגה החרדית היחידה שהצטרפה למהלך הייתה אגודת ישראל, אך איתה יחד עדיין היו לפרס ולמערך רק 60 ח"כים (המערך 39, [[ר"צ]] 10, אגודת ישראל 5, [[חד"ש]] 4, [[מפ"ם]] 3, [[מפלגת שינוי|שינוי]] 2, [[הרשימה המתקדמת לשלום]] 1, [[מד"ע]] 1), ח"כ אחד פחות מן הדרוש כדי לאשר בכנסת את ה[[ממשלה]] החדשה. הח"כ החסר שבא לעזרתם היה [[אברהם שריר]], שנבחר לכנסת כאיש [[המפלגה הליברלית הישראלית|המפלגה הליברלית]], שהייתה חלק מן [[הליכוד]]. שריר נמנה עם קבוצה של חמישה ח"כים מן המפלגה הליברלית שב[[פברואר]] 1990 התפצלה מן הליכוד וייסדה מפלגה בשם "[[המפלגה לקידום הרעיון הציוני]]", בראשותו של [[יצחק מודעי]]. במהלך המשא ומתן הקואליציוני עימה סירבה המפלגה להצטרף לממשלה בראשותו של פרס, אך שריר הסכים לפרוש ממנה לבדו ובכך להעניק לפרס את הרוב הדרוש.
 
בליל [[11 באפריל]] הציג פרס את ממשלתו החדשה, ולמחרת הייתה הכנסת אמורה לאשר אותה. ואולם בבוקרו של אותו יום התברר ששניים מחברי הכנסת של אגודת ישראל, [[אליעזראברהם מזרחיורדיגר]] ו[[אברהםאליעזר ורדיגרמזרחי]], נעדרים מהמשכן. היה זה בעקבות הוראתו של [[מנחם מנדל שניאורסון|הרבי מליובאוויטש]], לחברי הכנסת הסרים למרותו שלא לתמוך בממשלה הדוגלת במסירת שטחים. בהמשך היום התברר שמזרחי כלל לא נכח במהלך טקס החתימה על ההסכם הקואליציוני בין המערך לבין אגודת ישראל{{מקור}}, ואילו ורדיגר אומנם השתתף בטקס, אך במקום לחתום על ההסכם רק העביר את העט מעל הנייר{{מקור}}.
 
הצגת הממשלה התבטלה, ופרס נאלץ לבקש מהנשיא הרצוג ארכה בשביל לנסות ולהרכיב ממשלה בכל זאת. ב־[[26 באפריל]], כשגם בתום הזמן הנוסף שהוקצב לו לא הושגה התקדמות במגעים הקואליציוניים, נאלץ פרס להודיע להרצוג על כישלונו. הנשיא הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על שמיר, שהצליח להרכיב [[קואליציה]] שנשענה על מפלגות ה[[שמאל וימין בפוליטיקה|ימין]], על המפלגות הדתיות, על "[[המפלגה לקידום הרעיון הציוני]]", על ח"כ אברהם שריר (שחזר לליכוד לאחר קריאתו הדרמטית של שמיר ב־[[25 באפריל]], שנכנסה ללקסיקון הפוליטי הישראלי: "אברשה, חזור הביתה!"), על ח"כ [[יצחק חיים פרץ|יצחק פרץ]], שר הקליטה בממשלה היוצאת שפרש מש"ס, ועל ח"כ [[אפרים גור]], שפרש מן המערך. שמיר הציג את [[ממשלת ישראל העשרים וארבע|ממשלתו החדשה]] בכנסת ב־[[11 ביוני]].