ממשלת ישראל – הבדלי גרסאות

במשך שנים אחדות התקיימה [[בחירה ישירה לראשות הממשלה]], מתוך מגמה לשנות את השיטה הפוליטית במדינת ישראל; אך מטעמים שונים היא לא צלחה ובוטלה. במרבית שנות המדינה (כולל ב[[העשור השני של המאה ה-21|עשור השני של המאה ה-21]]) מוטלת הקמת הממשלה על ידי [[נשיא מדינת ישראל|נשיא המדינה]] על מי שהומלץ על ידי רוב ה[[סיעה|סיעות]] בכנסת והוא המיועד להיות ראש ממשלה - [[:en:Formateurהפורמייטור {{אנ|הפרומייטור]]Formateur}}. לצורך הקמת ממשלה נדרש הפורמייטור, לקבל את אמון רוב [[חבר הכנסת|חברי הכנסת]]. לפיכך, טבעי הדבר להקים [[קואליציה]] של מפלגות אחדות (במה שכונה "מעשה מרכבה") ולמנות את ראשי [[מפלגה|המפלגות]] לשרים, ובכך לקבל את אמון הכנסת. פעם אחת הוקמה ממשלה, שראשי המפלגות הגדולות בה ([[הליכוד]] ו[[מפלגת העבודה|העבודה]]) כיהנו בה כראשי ממשלה ברוטציה.

לקראת [[הכרזת המדינה]], ב-[[11 באפריל]] [[1948]], הוקמה ב[[ארץ ישראל]] [[מועצת העם]] כפרלמנט ביישוב היהודי ומתוך חבריה נבחרו על ידי הנהלת [[הסוכנות היהודית]] '''[[מינהלתמנהלת העם|מִנְהלת העם]]''', על מנת שינהלו את ענייני [[היישוב]] והמלחמה. בראש המינהלה עמד [[דוד בן-גוריון]] והיא כללה מלבדו 12 חברים. כשבוע בלבד לאחר בחירתה, ב-[[18 באפריל]] חולקו התיקים השונים כאשר בן-גוריון קיבל את תיק הביטחון. ההחלטה החשובה ביותר של המינהלה הייתה דחיית הצעת שר החוץ האמריקאי [[ג'ורג' מרשל]] לדחות את ההכרזה על הקמת המדינה וקיומה במועד שנקבע - ה־[[14 במאי]] 1948.