שירות המילואים בישראל – הבדלי גרסאות

במהלך [[שנות ה-90 של המאה ה-20]] חלה ירידה הדרגתית במספר ימי המילואים השנתיים שהביאה עמה דיון ציבורי בשאלה "כל העם צבא?",{{הערה|המכון הישראלי לדמוקרטיה, [https://www.idi.org.il/media/5883/%D7%9B%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%9D%D7%A6%D7%91%D7%90.pdf כל העם צבא? שרות המילואים בישראל], 2002, עמוד 11}} שהתשובה עבורה היא לא מוחלט.{{הערה|שאול ברונפלד, [http://maarachot.idf.il/PDF/FILES/2/110472.pdf מילואים: בעיית שיח של כלכלנים ושל אנשי צבא], מערכות 390, יולי 2003}} הגורמים לירידה בהיקף שירות המילואים ויצירת אי-שוויון בנטל ברוכים בחלקם: שיפור מסוים במצב האסטרטגי, הטמעה בצה"ל של מערכות עתירות טכנולוגיה שאינן דורשות כוח אדם רב או שאינן מתאימות להפעלה בידי אנשי מילואים, גידול ניכר באוכלוסייה ומכאן שגם במחזורי הגיוס, ולחץ תקציבי לחסוך בימי מילואים. זאת לצד ירידה במוטיבציה לשרת ונטיית הישראלים "לעשות לביתם".{{הערה|חגי עמית, [https://www.themarker.com/markerweek/1.2010755 הפצצה המתקתקת של המילואימניקים: לא מתגייסים בשביל כסף, אבל בלי כסף לא נתגייס], TheMarker, מאי 2013}} כמו כן, כחלק מהרגישות החברתית הגוברת לחללים צבאיים, הממשלה נוטה להרחיק לעיתים את אנשי המילואים מזירות הלחימה הרגישות בשל העלויות הפוליטיות הכרוכות בהצבתם שם.{{הערה|יגיל לוי, [http://www.inss.org.il/he/publication/%D7%A6%D7%91%D7%90-%D7%94%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%95%D7%90%D7%99%D7%9D-%D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%A2/ צבא המילואים שוקע], צבא ואסטרטגיה, כרך 3, גיליון 3, המכון למחקרי ביטחון לאומי, דצמבר 2011}}{{הערה|עמוס הראל, [https://www.haaretz.co.il/news/politics/.premium-1.6787105 קצין מילואים בכיר: בצה"ל מספרים סיפורים על היכולת ולא יודעים לקבל ביקורת], [[הארץ]], דצמבר 2018}} כל ההתפתחויות האלה מאפשרות כיום לשמור על רמת הביטחון הדרושה תוך גיוס חלקים הולכים וקטנים מהעם למילואים ולשירות חובה. יתר על כן, [[חוק שירות המילואים]], שנחקק בשנת 2008, הגביל את סמכות המדינה לגייס אנשי מילואים, וקבע תגמול נוסף למשרתים, כך שהעיקרון של צבא מקצועי החל להתמסד מעבר לפרקטיקה שבאה לידי ביטוי עוד קודם לכן. החוק עיגן את נטיית הצבא להפעיל שירות מילואים בררני, כך שצעירים המתעקשים על שחרור ממילואים, פטורים ברוב המקרים, גם אם רשמית חלה עליהם חובה לשרת. המנגנון לכך נובע מניסוח החוק, לפיו לצבא מותר לקרוא לשירות מילואים רק בשעת חירום, לשם תעסוקה מבצעית ולאימונים, כך שמגמת הצבא לשחרר חיילי מנהלה בתפקידים שונים תואמת את הנחיות החוק. זאת ועוד, חוק שירות המילואים מחייב את צה"ל לשמור על כשירותם של אנשי המילואים, ובכך מאלץ אותו לשחרר חיילים רבים שלא ניתן לאמן מבלי לחרוג מהמגבלות התקציביות. מדיניות זו באה לידי ביטוי, בין היתר, במימוש תהליך "מיקוד המצבות" בהמלצת ועדת [[רוני נומה]] משנת 2014.{{הערה|אופיר קבילו, כוח האדם במערך המילואים: מהתנהלות לניהול, מתוך [http://www.inss.org.il/he/publication/the-israeli-military-reserves-what-lies-ahead/ מערך המילואים לאן?], עורכים: מאיר אלרן, כרמית פדן, הושע פרידמן בן שלום, רוני טיארג'אן, מזכר 183, המכון למחקרי ביטחון לאומי, תל אביב, אוקטובר 2018}} התהליך מגביל את כוח האדם ביחידת מילואים ל-120% מהתקן, שקודם לתהליך זה הגיע אף לכדי 200% בחלק מהיחידות, וזאת מבלי להפחית את מספר היחידות במערך. "מיקוד המצבות" דורש מהחיילים הנותרים שיעור התייצבות גבוה יותר, ובכך משפר את כשירותם, אלא שהוא גם מגדיל את העומס על כל אחד מהם, ומפריע לקיום הטקטי של יחידת המילואים, שכן חיילי מילואים מתקשים לעיתים להתנתק משגרת חייהם ולהתייצב לשירות.{{הערה|תת-אלוף (במיל') שוקי בן ענת, קצין מילואים ראשי בשנים 2008 - 2013: "אם יחידות המילואים עבדו עד אז על סד"כ שהיווה 140%-150% מהצורך האמיתי שלהן — אמרו להן 'תרדו ל-120%'. רק שסד"כ כזה לא מספיק לקיום טקטי של יחידת מילואים. בעולם המילואים אנו יודעים שאשתו של אחד נמצאת בהריון והשני חייב להיות בעסק. עודף של 20% לא מספיק כדי לקיים יחידת מילואים." מתוך: חגי עמית, [https://www.themarker.com/allnews/.premium-1.6595671 המיליארדים הסודיים של צה"ל: לאן נעלמו המילואימניקים?], TheMarker, אוקטובר 2018}} מעבר לכך, יש שיטענו כי לצבא תפקיד פעיל אף יותר במעבר ההדרגתי ממודל של גיוס חובה לצבא התנדבותי.{{הערה|יגיל לוי, [http://www.law.idf.il/SIP_STORAGE/files/9/1709.pdf "צבא העם" נגד גיוס החובה], משפט וצבא, כתב העת של הפרקליטות הצבאית, גיליון 21(א), ינואר 2015}}

 

 

=== פטור משירות מילואים ===