דני פפן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
אין תקציר עריכה
שורה 23:
 
==גרמניה==
פפן, שהיה [[הוגנוטים|הוגנוטי]] באמונתו הדתית, נפגע מן האיסורים הרבים שהטיל [[לואי ה-14]] מלך צרפת על הפרוטסטנטים ומביטולו את [[האדיקט של נאנט]] ב־1685. הוא קיבל משרת פרופסור למתמטיקה ב[[אוניברסיטת מרבורג]] שבגרמניה, שם יכול היה לחיות בחברתם של הוגנוטים צרפתיים שגלו מצרפת כמוהו.
 
ב־1689 הציע פפן להשתמש במשאבת מפוח לאספקת אוויר טרי ובלחץ הדרוש ל[[פעמון צלילה]]. ([[ג'ון סמיטון]] עשה שימוש בהצעתו ב־1789).
שורה 29:
ב־1690, במהלך שהותו ב[[מרבורג]], הבחין פפן כי ניתן להפיק עבודה מכנית מן הלחץ האטמוספירי שפעל על "סיר המיצוי" שלו, ובעקבות כך בנה דגם של [[מנוע קיטור]] בוכנאי, הראשון מסוגו.
 
[[לואי פיגייה]] {{אנ|Louis Figuier}} מצטט בשלמותו בספרו המונומנטלי "נפלאות הטבע" (Les Merveilles de la science, 1867-1891) את החיבור שפרסם פפן ב־[[1690]] ב-Acta eruditorum בלייפציג וכותרתו: "Nova methodus ad vires motrices validissimas levi pret" (בצרפתית: Nouvelle méthode pour obtenir à bas prix des forces considérables) – "שיטה חדשנית ליצירת כוחות גדולים בדרך זולה". המנוע שהגה פפן היה מורכב מצילינדר ניצב, בתוכו נעה בוכנה המצוידת במוט בוכנה. תחילה הכניסו כמות מדודה של מים לתוך הצילינדר, ואז הניחו לבוכנה לרדת עד מפלס המים תוך כדי ניקוז האוויר הכלוא מתחתיה. אחר כך הבעירו אש מתחת לצילינדר והרתיחו את המים. הקיטור דחף מעלה את הבוכנה, וכשהיא הגיעה לקצה העליון של מהלכה, אחז תֶּפֶס במוט הבוכנה והיא נותרה במצב זה. קירור הצילינדר גרם להתעבות הקיטור ולהיווצרות תת-לחץ, והלחץ האטמוספירי הגדול יותר דחף את הבוכנה מטה. אל קצה מוט הבוכנה חובר מיתר שעבר דרך שתי גלגלות ולקצהו נקשרה משקולת. את העבודה ביצעה המכונה תוך כדי התעבות הקיטור, במהלך ירידת הבוכנה. פפן בנה דגם ניסיוני של המצאתו אך לא הוסיף ופיתח אותו למרותעל אף שכתב בחיבורו על הפוטנציאל הגלום בקיטור להנעת ספינות.
 
==שובו לאנגליה==