ביות – הבדלי גרסאות

'''ביות''' הוא תהליך של '''התערבות מכוונת''' בידי ה[[בני אדם|אדם]], במטרה לשנות תכונות פיזיולוגיות והתנהגויות טבעיות של חיית בר או צמח בר, כדי להתאימם לצרכים, או מאוויים אנושיים. הביות נועד, בדרך כלל, להעצים תכונות מסוימות המועילות לאדם ולמזער תכונות מפריעות, או כאלו המפחיתות את יעילות הניצול של אותו מין לטובת האדם. תוצר הביות יכול להיות זן חדש של אותו המין, שיכפול גנטי השונה במראה, או אותו מין ללא שינוי כלשהו, לבד ממאפיינים התנהגותיים.

במקרים רבים מפתחים הזנים המבוייתיםהמבויתים תלות באדם עד כדי חוסר יכולת לשרוד בסביבה הטבעית ממנה הגיעו. מקרים דומים, בהם דורות רבים של התפתחות עצמאית בסביבה אנושית, <span>(למשל, בתוך </span>[[עיר]]<span>  או </span> [[חקלאות|שדות מעובדים]] <span>וללא התערבות מכוונת), </span> הובילו ליצירת זן חדש שהשינויים אינם מאפשרים לו לשרוד בסביבה שאינה אנושית, נחשבים גם הם לביות.

בעלי חיים, צמחים או אורגניזמים מבויתים הם כאלה שה[[התנהגות]], ה[[פיזיולוגיה]] או אורח החיים שלהם השתנו כתוצאה משליטת האדם בתנאי החיים

הקהילה המדעית נחלקת באשר לאופן הפעולה של תהליך הביות בין [[ברירה טבעית]] לברירה מלאכותית ומקומו של האדם. אלו הטוענים כי [[מוטציה|מוטציות]] שאינן בשליטת בני אדם אחראיות ליצירת זנים של בעלי חיים או צמחים המועילים לאדם ואחרים שהוכיחו כיצד [[רבייה סלקטיבית]] זהירה יכולה להביא לרבים מהשינויים הקשורים לביות. שתי התאוריות אינן סותרות אחת את רעותה. מוטציות השייכות ל[[ברירהלברירה טבעית]] אכן שיחקו תפקיד מרכזי ביצירת זנים מבויתים של מינים מסוימים, כפי שרבייה סלקטיבית, מבית [[ברירה מלאכותית]], תרמה רבות לתהליך הביות לאורך ההיסטוריה.

ביות ה[[חיטה]] הוא דוגמה מצוינת לתפקידן של מוטציות כגורם מכריע. גרגרי [[חיטת הבר]] נופלים לאדמה כדי להזריע את החיטה מחדש כשהיא [[בשלות|בשלה]], בעוד גרגרי החיטה המבויתת נותרים על הגבעול ומחייבים התערבות חיצונית. ראיות מעידות ששינוי קריטי זה הוא תוצאה של מוטציה מקרית בתחילת הביות של החיטה. חיטה בעלת מוטציה זו הייתה מועילה יותר ל[[איכר]]ים, והפכה לבסיס ל[[תת מין|זנים]] שונים של חיטה מבויתת שהתפתחו מאז.

הצלחת המוטציה של חיטת הבר הביאה רבים לחשוב שייתכן שמוטציות היו הבסיס למקרים אחרים של ביות. האם מוטציה היא שגרמה לזאבים לפחד פחות ולהתקרב יותר אל האדם, עד כדי אכילת השיירים שהשליך? האם היא הבסיס להתפתחותם של [[סימביוזה|יחסים סימביוטיים]] בין הזאב שנמצאו לו מקורות מזון קלים להשגה והאדם, שגילה את חשיבות הלהקה לזאבים שלכד ואת יכולותיהם להזהיר מפני אויב מתקרב, לעזור ב[[ציד]], לשאת משאות, לספק חום ולהגדיל את מלאי המזון שלו? התפתחותה הטבעית של מערכת היחסים הזו היא להניח למוכשרים ולמתונים ביותר מבין הזאבים להשאר בגבולות ההתיישבות שהחלו להתפתח לזני ה[[כלב]]ים הקיימים היום. אותו תהליך יכול היה לקרות בברירה טבעית ללא מוטציה: זאבים שלא חששו להתקרב לבני אדם ולאכול את השאריות זכו ליתרון על זאבים אחרים וסיכוי טוב יותר לשרוד ולהעביר את התכונה הזו לדורות הבאים. גם כאן החל תהליך הביות באופן טבעי, לפני התערבות האדם.

עם זאת, חוקרים אחרים טוענים שרבייה סלקטיבית ולא מוטציה או בחירה טבעית מסבירה בצורה הטובה ביותר את תהליך הביות. הראיות הידועות ביותר לרבייה סלקטיבית מגיעות מניסוי שערך ה[[מדען]] ה[[רוסיה|רוסי]] [[דמיטרי בלאייב]] (Dmitry Konstantinovich Belyaev) ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]]. הצוות שלו עסק במשך שנים רבות בהרביית ה[[שועל]] הכסוף, ובחר רק את הפרטים המתונים שהראו שאינם מפחדים מפני בני אדם. לאחר כעשרים דורות, בלאייב הראה שאלו שנבחרו היו בעלי התגובות החיוביות ביותר לבני אדם. האוכלוסייה הסופית הייתה של שועלים שהתנהגותם ומראם היה שונה באופן משמעותי מהאוכלוסייה שאיתה התחיל. אף שלא התקרבו לרמת הקשר של זאבים, הנה שועלים אלה כבר לא פחדו שועלים אלה מבני אדם, נענעו את זנבם וליקקו את ידי מטפליהם האנושיים.

במשך שנים רבות חיו ה[[הומינידים]] ו[[בעל חיים|בעלי החיים]] בטבע זה לצד זה ואף ניזונו זה מזה, מבלי שהאדם העלה על דעתו ליצור שינוי התנהגותי או פיזי בבעלי החיים. משערים כי הביותים הראשונים היו פרי תועלת הדדית שהפיקו האדם והחיה ממערכת היחסים המשותפת ולא מתוך כוונה, או רצון מודע. לדוגמה: ה[[זאב]] התריע מפני הגעת טורפים וזכה בתמורה לשאריות מהציד. חיית הטרף הראשונה והיחידה שבויתה היא הזאב - מעריכים שביותו החל בסביבות שנת 10,000 לפנה"ס, ב[[התרבות הנאטופית|תרבות הנאטופית]], אף שראיות מראות קשר בין האדם לזאב במרוצת 150,000 שנה.

תהליך הביות והברירה המלאכותית גרמו לרוב בעלי החיים המבויתים לעבור שינויים התנהגותיים ופיזיים כדי להסתגל ולמלא את רצונו וצרכיו של האדם. [[המהפכה הנאוליתית|המהפכה החקלאית]], שעיקרה מעבר מחיי נדודים בלהקות של [[ציידים-לקטים]] להתיישבות של קבע <span>ו</span>[[חקלאות]] מקומית הכוללת גידול בעלי חיים ורעייה, נשאה את הצורך להתאים אותם לחיים בצוותא עם האדם - הביות, מחד; ומאידך, היה הביות בין הגורמים שאפשרו לאדם את המעבר להתיישבות של קבע. בין בעלי החיים שבויתו היו שנותרו ללא שינוי בהתנהגותם הטבעית (כגון [[דבורת הדבש|דבורי דבש]]), כאלו שעברו שינוי חלקי ([[חתול]]ים) ואלו שעברו תהליך הסתגלות מלא לצורכי האדם (כל חיות המשק וה[[כלב]]ים) והתנהגותם שונה לחלוטין מחיי קרוביהן שחיים עדיין חיי בר.

[[קובץ:Doperwt rijserwt peulen Pisum sativum.jpg|שמאל|ממוזער|200px|אפונת גינה מתורבתת. לעומתה, באפונת הבר קיים מנגנון הפצת זרעים, באמצעות תרמיל המתפתל סביב עצמו, מתבקע, וכך עפים הזרעים למרחק של כ-3-43–4 מטרים. מנגנון זה איננו קיים באפונת הגינה, מכיוון שלא עלה בקנה אחד עם איסוף מסודר שהחקלאים רצו בו.]]

בשל חשיבות ה[[חקלאות]] לבני אדם, בויתו צמחים לראשונה כבר ב 10,500-10,000 [[לפני זמננו]], בתקופה הנאוליתית הקדם-קראמית, באזור [[הסהר הפורה|סהר הפורה]] שב[[המזרח התיכון|מזרח התיכון]]. הצמחים הראשונים שבויתו היו החיטה הדו-גרגרית (Emmer, ''Triticum turgidum'') והחיטה החד-גרגירית (Einkorn, ''T. monococcum''). מאוחר יותר תורבתה השעורה (''Hordeum vulgare'') לאחר מכן תורבתו [[קטניות]] כמו [[אפונה]], גם צמחים בעלי השפעה על ה[[תודעה]] בויתו בשלב מוקדם, כמו ה[[אופיום]], ה[[קנאביס]] וה[[גפן היין|גפן]] ל[[יין]].

המזרח התיכון היה מתאים במיוחד לסוגי צמחים אלו: ה[[אקלים]] היבש היה מתאים לזרעים גדולים, והגיוון בגובה הקרקע איפשר מגוון של סוגים. תוך כדי הביות החלו בני האדם לעבור מחברת נוודים [[ציידים לקטים|ציידים-לקטים]] לחברה חקלאית מיושבת. שינוי זה יוביל, כעבור 4000 או 5000 שנה, לבניית [[עיר-מדינה|ערי המדינה]] הראשונות ולהתפתחות [[תרבות]]ית ענפה.

הביות היה הדרגתי, תהליך של [[ניסוי וטעייה]] שהתרחש באיטיות. במשך הזמן החלו לביית גם [[עץ|עצים]] קטנים כמו [[זית]]ים גפן, [[תאנה]] ו[[תמר מצוי|תמר]]. שבויתו כבר בתקופה הכלקוליתית, 6,800-6,300 שנה פני זמננו. עצי פרי אלו בויתו באזור הלבנט, ומיד אחר כך התפשטו מערבה לכיוון יוון, והתבססו סביב [[אגן הים התיכון]]. תפוח, אגס, שזיף ודובדבן נכנסו יחסית מאוחר לחקלאות, רק באלף הראשון לפנה"ס. כניסתם לתרבות של עצים אלו חלה רק לאחר גילוי טכניקת ההרכבה המתוחכמת, המשמשת עד היום לריבוי וגטטיבי מוצלח. גם לאחר ביות עצי הפרי, עצים אלו ניתנים לגידול רק באזורים רחבים מעט מן האזורים האקלימיים אליהם הם מותאמים לצמיחה בבר. ישנם צמחים שלא בויתו עד לתקופה האחרונה, כמו [[מקדמיה|אגוז המקדמיה]] וה[[פקאן]].

בחלקים שונים של העולם בויתו סוגי צמחים שונים זה מזה. ב[[אמריקה הצפונית]] וה[[אמריקה הדרומית|דרומית]] היו המאכלים הבסיסיים של בני האדם ה[[קישוא]], ה[[תירס]] וה[[עדשים]]. ב[[מזרח אסיה]] היו ה[[אורז]] וה[[סויה]] הגידולים החשובים ביותר. ישנם אזורים של העולם, כמו [[אוסטרליה]], שבהם לא בויתו זנים מקומיים כלל.

* '''בר''': זנים החיים ללא כל התערבות אנושית מכוונת.

* '''גדלים ב[[גן חיות|גני חיות]] או ב[[גן בוטני|גנים בוטניים]]''': זנים המוזנים ולעיתים מתרבים תחת שליטה אנושית, אך כקבוצה נותרים זהים בהתנהגות ובמראה לאחיהם בבר (ישנם גני חיות וגנים בוטניים שמציגים גם בעלי חיים מבויתים, כמו [[גמל]]ים או [[דינגו]]).

*'''גודלו באופן מסחרי''': זנים שבני האדם מגדלים בכמויות גדולות עבור מזון או מוצר אחר, או כחיות מחמד, אך כקבוצה התנהגותם ומראם לא שונה מאוד מבעלי החיים בטבע. דוגמאות לכך הן [[יען]], [[אייל]] ו[[תנין]].

* '''מבויתים''': זנים שגודלו והתרבו תחת שליטת האדם במשך דורות רבים, ולכן התנהגותם ומראם השתנה מאוד כקבוצה. לדוגמה: [[כלב]]ים, [[כבש]]ים, [[בקר]], [[תרנגול הבית|תרנגולים]] או [[עכבר]]י מעבדה.

זנים מבויתים שהרבייה שלהם היא למטרת נוי או שעשוע, לעיתים קרובות רגישים מאוד ל[[מחלה|מחלות]]: ישנם מספר זנים של בקר ותפוחים שעשויים להיכחד בשל כך, ומספר זנים של כלבים הידועים בבעיות גנטיות.

* [[בעלי חיים בשביה]]

* [[רובים, חיידקים ופלדה]]

* {{מיזמים|ויקימילון=מבית|ויקימילון 2=ביות|ויקימילון 3=בית}}

* ענת אביטל, [http://anattour.co.il/articles/agriculture_yevul.pdf תרבות צמחים ותולדות החקלאות, יבול שיא, גיליון 109, יולי 2015, עמ' 52-54]

* [https://www.youtube.com/watch?v=wOmjnioNulo Zebra vs Horses (Americapox Part 2)] - סרטון הסבר על ביות של בעלי חיים {{באנגלית}} {{סרטונים}}