נתן מאיר רוטשילד – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←חייו: - חנה. האנה זהו חנה במבטא אנגלי. |
←חייו: - זהו הקשר בין מונטיפיורי לרוטשילד. |
||
שורה 9:
בשנת [[1816]] זכו שני אחיו הגדולים של נתן מאיר בתואר "[[ברון]]" מטעם קיסר [[אוסטריה]]. שנתיים לאחר מכן, ב-[[1818]] זכה גם נתן לקבל את התואר ברון. שלא כאחיו הגדולים, אשר התהדרו בתוארי האצולה הטריים שלהם והוסיפו לשמם את הקידומת המכובדת "פון" כדי להציג את מעמדם החדש, נתן מאיר לא חיבב את הפיכתו לחלק מהחוג ה[[אריסטוקרטיה (מעמד)|אריסטוקרטי]] במדינה, ואף טען כי התואר החדש יוצר פער לא רצוי בינו לבין שכניו האנגלים.
התואר ברון בממלכה הבריטית לא הקנה מעמד של לורד ולא אפשר כניסה ל[[בית הלורדים]]. יהודים רבים אחרים,
ב-22 באוקטובר [[1806]] נשא נתן בלונדון את חנה בָּארֶנְט כהן (1783–1850), ולהם נולדו שבעה ילדים:
שורה 19:
# מאיר אמשל (1818–1872)
# לואיזה רוטשילד (1820–1894)
אחות אשתו, [[יהודית מונטיפיורי|יהודית]], נשאה לסר [[משה מונטיפיורי]].
במסגרת עסקי הטקסטיל שלו הקים נתן רשת של סוכנים, בלדרים ומשלחים אשר הניבו את הכסף הדרוש למימון צבאותיו של [[ארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון]] ב[[ספרד]] ו[[פורטוגל]]. בשנת 1818 הוא הצליח לארגן הלוואה בסך 5 מיליון [[לירה שטרלינג]] לממשלה ה[[פרוסיה|פרוסית]]. הייתה זו ההלוואה הראשונה אותה העניק נתן לממשלה אירופאית וזו הביאה אחריה הלוואות דומות נוספות שהפכו במרוצת השנים לעיקר פרנסתו. הונו העצום אפשר לו להגיע לעמדת כוח כה רמה באנגליה, שבשנת [[1825]] הוא היה מסוגל לספק את כמות הכסף הדרושה ל"בנק אנגליה" כדי למנוע מפלה כלכלית שהחלה מתרחשת במדינה.
| |||