ויקיפדיה

הגדה של פסח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
עריכה, הרחבה
שורה 5:
ההגדה גם מאגדת את שאר [[הלכות ליל הסדר|מצוות ליל הסדר]] - כגון [[קידוש]] ושתיית [[ארבע כוסות]] יין, אכילת [[מצה]], [[מרור]], [[כרפס]], [[חרוסת]] ו[[אפיקומן]] כזכר ל[[קרבן פסח]].
נוהל עריכת הסדר מופיע ב[[משנה]], ב[[מסכת פסחים]], פרק עשירי.
 
ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות.{{הערה|[http://aleph.nli.org.il/F/J52KPAIDUE5IMLLEQA7EKHJ61EYHY97I2BQ3BUVV1E6A5R7M9G-01958?func=find-b&find_code=WRD&request=%D7%94%D7%92%D7%93%D7%94+%D7%A9%D7%9C+%D7%A4%D7%A1%D7%97&local_base=NSALL&adjacent=N "הגדה של פסח"], ארכיון הצליל, הספריה הלאומית בירושלים}}
 
==סימני ההגדה==
[[קובץ:120 Bombay 1890.png|שמאל|ממוזער|250px|דף מהגדה של פסח מ[[מומבאי]], [[1890]].]]
 
ההגדה נפתחת ב"סדר ההגדה" - רשימת המעשים שעושים בליל הסדר כתובים בצורת [[סימנים (ש"ס)|סימנים לזכירה]]{{הערה|ר' [[מנחם מנדל כשר]], בספרו '''הגדה שלמה''' (עמ' 77–82) מנה ארבעה עשר "סימנים"}} ב[[חריזה|חרוזים]]. לסימנים הולחנו בקהילות היהודיות מנגינות. הנפוץ מביניהם הוא הסדר הבא{{הערה|יש המייחסים סימן זה ל[[רש"י]], אולם על פי [[כתב יד (מקור)|כתב יד]] של אחד מתלמידי [[מהרי"ל]] שמצא [[שד"ל]], הרי שמחבר הסימן הוא ר' [[שמואל מפלייזא]], מ[[בעלי התוספות]].}}:
* '''קַדֵּשׁ''': [[קידוש]] לכבוד [[יום טוב]].
* '''וּרְחַץ''': [[נטילת ידיים]] לפני אכילת ה[[כרפס]]. נוטלים ידיים מבלי לברך.
שורה 31 ⟵ 33:
 
===קדש (כוס ראשונה)===
ההגדה פותחת ב[[קידוש]] היום המתאים לפסח ושותים את הכוס הראשונה מארבע הכוסות.{{הערה|'''סדר הגדה של פסח, על פי מנהג אשכנז וספרד''', מוגה ומבואר על ידי דניאל גולדשמידט, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תש"ז (הדפסה נוספת: תש"ח), עמ' 5}} כל המשתתפים בסדר אוחזים בידיהם את הכוס הראשונהההמלאה ביין, מגידומגיד הסדר מברך שלוש ברכות: [[ברכת בורא פרי הגפן]], ברכת קידוש היום ו[[ברכת שהחיינו]]. אם חל ליל הסדר במוצאי שבת, אומרים קידוש בסדר [[יקנה"ז]] הכולל גם [[הבדלה]].
 
בסיום הקידוש מתיישבים המסובים (אם לא ישבו בשעת הקידוש) ושותים בהסבה לצד שמאל.
שורה 243 ⟵ 245:
בביבליוגרפיה של [[אברהם יערי]], המונה הגדות מראשית הדפוס ועד 1960, נכללות 2,717 הגדות. בביבליוגרפיה מאוחרת יותר, שיצאה על ידי [[מפעל הביבליוגרפיה העברית|מפעל הביבליוגרפיה]], בעריכת [[יצחק יודלוב]], נמנו 4,730 הגדות שנדפסו עד שנת 1960.
 
ליל הסדר הוא טקס מרכזי ב[[יהדות]] לכל המשפחה למבוגרים ולילדים,. וההגדהבמשך הדורות ההגדה התפתחה בשני טיפוסיםממדים: עיקרייםהלמדני-פרשני והאמנותי חזותי. אמנים יצרו לפי הזמנה הגדה מעוטרת, מצוירת ואף כתובה על קלף.{{הערה|מ. נרקיס, "ההגדה המצוירת", בתוך: '''ספר החג והמועד''', תל אביב 1978, עמ' 246}}
* הגדה מעוטרת, כתובה על קלף, מצוירת ומהודרת.{{הערה|מ. נרקיס, "ההגדה המצוירת", בתוך: '''ספר החג והמועד''', תל אביב 1978, עמ' 246}}
* הגדה משולבת בפירושים לטקסט.
 
בקרב [[יהודי תימן]] נהוג להוסיף את ה[[מא כ'בר]], קטע הנאמר על ידי ילד שתוכנו קיצור ההגדה בשפה [[ערבית תימנית]], על מנת שמשתתפי הסדר שאינם דוברי עברית יוכלו להבין ולקיים את מצוות ההגדה.
שורה 280:
הנוסחים המסורתיים של ההגדה היוו השראה להתפתחות ב[[המאה ה-20|מאה ה-20]] נוסחים שונים של הגדות בסגנון חופשי, שנוצרו כלקט של יצירות ספרותיות לקריאה בליל פסח סביב שולחן הסעודה, כגון הגדות ה[[קיבוץ|קיבוצים]] שחבריהם הכינו הגדות משלהם, "[[הגדה קיבוצית לפסח]]", שסטו מעט או הרבה מהנוסח המסורתי, ושיקפו את האידאולוגיה של הקיבוץ. גורמים ב[[התנועה הרפורמית|תנועה הרפורמית]] הציעו אף הם הגדות בנוסח מותאם לאידאות העדכניות של היהדות לפי תפיסת התנועה.
 
בקרב אנשי ה[[היישוב|יישוב החדש]] בארץ ישראל, בעיקר מתקופת [[העלייה השנייה]] ואילך, היו רבים שהגיעו באו מבתים [[תנועת ההשכלה היהודית|משכילים]] ו[[ציונות|ציונים]], ואחרים שהיו בעלי אורייטציהאוריינטציה [[חלוציות|חלוצית]]. אצל חלק גדול מהם גברה הזהות כיהודים וכציונים לאומיים על זיקתם ל[[יהדות אורתודוקסית|דת היהודית]], ורובם לא שמרו מצוות ונהגו כ[[חילונים]]. עם זאת, היוו [[ליל הסדר]] וההגדה של פסח, מרכיב בעל משמעות אף בזהות הציונית החילונית.
 
יצירת "[[הגדה קיבוצית לפסח|ההגדה הקיבוצית לפסח]]" החל ב[[התנועה הקיבוצית|תנועה הקיבוצית]], והמשיך לחוגים נוספים. נכתבו מספר "הגדות קיבוציות", בעלות הבדלים פנימיים. לכולן הייתה אוריינטציה [[ציונות|ציונית]] ו[[חקלאות|חקלאית]], ובמקביל הייתה [[חילונים|חילונית]]. הגדות אלו אמנם מבוססות בחלקן על ההגדה המסורתית, אך מופיעים בהם גם טקסטים ואיורים חדשים, ובראשם אזכורים לאירועים מן האקטואליה של היהדות והציונות ב[[המאה ה-20|מאה העשרים]], ראיית היציאה "מעבדות לחירות" באור הציונות המתחדשת, וכן הדגשת חג הפסח כחג חקלאי המסמל את ה[[אביב]].
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/הגדה_של_פסח"