עמיחי פאגלין – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
BenNaim (שיחה | תרומות)
מ הגהה
שורה 16:
הוא צורף לחטיבת הקרב (הח"ק) של הארגון ונכנס מיד לפעילות כלוחם פשוט. הוא השתתף באחת מהפעולות הראשונות, פיצוץ משרדי מחלקת העלייה המנדטורית בחיפה; לאחר מכן השתתף בפעולה נגד משרדי [[מס הכנסה]] הבריטים וכן בהתקפה על בניין [[מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט|הבולשת הבריטית]] (ה-CID) ב[[תל אביב]].
 
פאגלין התבלט בהעזתובתעוזתו, בידיעותיו הטכניות, בדמיונו הפורה ובתוכניותיו הנועזות והמקוריות לפגוע באויב. לימים אמר עליו [[מנחם בגין]], מפקד האצ"ל: {{ציטוטון|...הצעיר המופלא הזה, כשרונו הצבאי גובל ללא ספק בגאוניות...}}
 
ב-[[1946]], לאחר מאסרו של [[איתן לבני]], קצין המבצעים של האצ"ל, צורף "גידי" למפקדת הארגון תחתיו. בתפקידו זה תכנן כ-200 מבצעים: תחילה נגד הבריטים וב[[מלחמת העצמאות]] - נגד [[ערביי ארץ ישראל]]. בחלק מהם השתתף באופן פעיל.
שורה 26:
פאגלין נשא לאישה את חברתו מימי המחתרת, ציפורה לבית פרל (הוריה היו בעלי בית המלון "פרל"), והקים עם אביו בית חרושת לתנורים, שהתפרסם ב[[שנות ה-60]] בכך שבנה את התנור שבו נשרפה גופת הפושע הנאצי [[אדולף אייכמן]]{{הערה|{{nrg|אורי בינדר|האיש שבנה את התנור בו נשרפה גופת אייכמן|569/178|15 באפריל 2007|1|1}}}}, לאחר שנידון למוות על ידי בית משפט ישראלי. פאגלין לא היה פעיל בחיים הפוליטיים, והתעניין בעיקר בתחום הצבאי-ביטחוני. ידוע היה ביכולת ההמצאה שלו של מנגנונים וחומרי חבלה בשיטות פשוטות להפליא.
 
עם הקמת ממשלת [[הליכוד]] ב-[[1977]], מינה אותו ראש הממשלה בגין ל[[יועץ ראש הממשלה לענייני טרור]]. ואולם, כארבעה חודשים לאחר מינויו היה מעורב ב[[תאונת דרכים]], שבה נהרגה רעייתו והוא, בנו ונוסעת נוספת נפצעו קשה. לאחר כחודש נפטר מפציעתו. בני הזוג נטמנו ב[[בית העלמין קריית שאול]] והותירו אחריהם את הבן נריאל, והבתהבת גליה ובן נוסף, גיא המשרת כתא"ל וראש מנת"ק בצה"ל.
 
[[מוזיאון האצ"ל בתש"ח]] על חוף ימה של יפו נקרא על שמו, "בית גידי". כמו כן, נקראו בערים ירושלים, תל אביב ופתח תקווה רחובות על שמו.
שורה 33:
בספטמבר [[1972]] קשר פאגלין קשר עם הרב [[מאיר כהנא]], אברהם הרשקוביץ ויוסי שניידר, אנשי [[הליגה להגנה יהודית]], להבריח נשק ל[[רומא]] ולהשתלט שם על שגרירות [[לוב]]. התכנון היה לטבוח חצי מהנוכחים שם ולהימלט, כנקמה על [[טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן|רצח אחד-עשר הספורטאים באולימפיאדת מינכן]]. לפאגלין היו מאגרי נשק פרטיים, שלל מ[[מבצע קדש]] ומ[[מלחמת ששת הימים]]. הוא מסר להרשקוביץ שני [[תת-מקלע]]ים מסוג [[קרל גוסטב m/45|קרל גוסטב]], שני אקדחי [[ברטה]] 9 מ"מ, שלושה [[רימון יד|רימוני יד]], וכדורים לרובים ולאקדחים.
 
הארגז, שהגיע למחלקת המטען של "[[אל על]]" במסווה של חלקי ציוד לאפיית ביסקוויטים ב-[[13 בספטמבר]], עורר חשד ובבדיקה התגלה תוכנו. הרשקוביץ נעצר ב-[[15 בספטמבר]]; לטענתו, כהנא הסגיר את המעורבים לשלטונות. פאגלין נעצר ב-[[19 בספטמבר]] ועו"ד [[שמואל תמיר]] נשכר להגן עליו. פאגלין הודה בפני תמיר כי התפתה ונתפש לחולשה חד-פעמית, והעביר מסר דרך דודתו [[בבה אידלסון]], לראש הממשלה [[גולדה מאיר]] כי הוא מוכן להיפגש עימה ולהסביר כי אין כל מחתרת נגד השלטון. במהלך המשפט רמז תמיר כי הרב כהנא (שלא נעצר) הוא משתף פעולה עם השלטונות ותהה בפני אנשי המשטרה שחקרו את הפרשה, בין השאר בעת חקירתו של רב פקד משה כץ, מאנשי המשטרה שחקרו את הפרשה, מדוע לא הוחרם [[דרכון|דרכונו]] של כהנא.
 
במהלך המשפט זכה פאגלין ליחס מועדף ושהה בתחנת המשטרה ב[[נס ציונה]] ובמלון "בזל" בתל אביב. בסופו של דבר גזרה השופטת [[הדסה בן-עתו]] עונשים קלים יחסית על המעורבים, ופאגלין נידון לשנת [[מאסר על תנאי]].{{הערה|{{דבר||מאסר על תנאי לעמיחי פגלין וראשי "הליגה להגנה"|1974/11/18|01031}}}} ח"כ [[בנימין הלוי]], שהיה שופט [[בית המשפט העליון]] לשעבר, סיכם את הפרשה במילים: "כאיש האצ"ל לשעבר ובעל עבר מחתרתי רציני נלכד פאגלין ברשת של אנשים פחות רציניים".