בראשית (גשושית) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אלנתן קימלמן (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
←נחיתה: הגהה, ניסוח, הרחבה, הוספת מקור |
||
שורה 158:
===נחיתה===
====
[[קובץ:Beresheet Landing site.png|ממוזער|אתר הנחיתה שיועד לגששית בראשית ב[[ים הרוגע]] מסומן בנעץ צהוב.]]
[[קובץ:Spacecraft 03.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הדמיית הגשושית על אדמת הירח]]
נחיתת הגשושית תוזמנה לבוקר הירח, שארכו כ-48 שעות. במשך יממה ירחית משלים הירח [[זמן סיבוב עצמי|הקפה סביב עצמו]], האורכת מעט פחות מ־28 [[יממה|יממות ארציות]]. בצהרי הירח [[טמפרטורה|טמפרטורת]] פני הירח נוסקת ליותר מ־120 [[מעלות צלזיוס]], ובליל הירח יורדת הטמפרטורה לכ־170 מעלות צלזיוס מתחת לאפס. הגשושית הייתה אמורה לפעול על פניו בשעות לפני צהרי הירח במשך כשלושה ימי ארץ, על מנת לנצל באופן מיטבי את השעות הקרירות יחסית והנוחות לפעולת מערכות ה[[אלקטרוניקה]] של הגשושית, בטרם תאמיר הטמפרטורה והן יפסיקו לפעול מחד, אך חמימות מספיק כדי לאפשר ייצור [[אנרגיה סולארית|אנרגיה סולרית]] בעזרת מערכי ה[[תא פוטו-וולטאי|תאים הפוטו-וולטאיים]] הקטנים של הגשושית מאידך.
לאחר הנחיתה נועדה הגשושית למדוד את השדה המגנטי על פני הירח, לצלם תמונות פנורמיות של אתר הנחיתה ולשדר את הנתונים לכדור הארץ{{הערה|שם=אהרנסון}}{{הערה|שם=כפר חב"ד|ראיון של מנחם ברונפמן עם פרופסור אלכסנדר פרידמן, ממהנדסי הפרויקט, שבועון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]] גיליון 1797, עמודים 36–39, כ"ג אדר א' 2.28.2019}}{{הערה|שם=איך}}.
ב־11 באפריל 2019, לאחר מספר תמרונים והקפות אליפטיות, החלה הגשושית בתמרון הנחיתה מעל [[ים הרוגע]] בירח. בשעה 22:08 שעון ישראל החלה החללית בתמרון הנחיתה שהיה צפוי להאט את מהירותה מ-1700 מטרים לשנייה עד כמעט לאפס, ולאפשר לה נחיתה כעבור כ-20 דקות.
תמרון הנחיתה כלל סדרת הליכים. הגשושית נעה בהקפתה את הירח כאשר תחתיתה ונחירי פליטת המנועים לכיוון התנועה. ראשית הופעלו מנועי המשנה, ודחף גזי הפליטה נגד כיוון התנועה בלם את הקפת הגשושית קרוב לאתר הנחיתה, בגובה של כ-30 ק"מ מעל פני הירח. עצם הפעלת המנועים גורמת לתאוצה והטיית הדלק במכלים לפתח היציאה תמורת הגז שבחלקו הריק של המכל. לאחר הבלימה נערכה במשך כמה דקות בדיקת מערכות ומדידות על ידי מערכת הבקרה האוטונומית של הגשושית, כאשר ביכולתה להחליט על דחיית תכנית הנחיתה והקפה חוזרת. לאחר בדיקה תקינה וקבלת החלטה החל תהליך אל-חזור לעבר הנחיתה. חלק ממנועי המשנה הופעלו כדי להטות את הגשושית על צירה לנפילה אליפטית אל אדמת הירח, והחלה צניחה חופשית לעבר פני הקרקע, כאשר עם ההנמכה אמורה החללית להתייצב אנכית לחלוטין ניצב לפני הקרקע. כדי להאט את הנפילה בעזרת דחף המנוע הופעל מנוע הגשושית הראשי וכל מנועי המשנה. בגובה של מטרים ספורים מאדמת הירח הייתה אמורה להאט תנועת הגשושית עד לעצירה כמעט מוחלטת, ולנחות ברכות על הקרקע.
====בפועל: נחיתת ריסוק בלתי מבוקרת====
בדקות הנחיתה האחרונות החלה שרשרת תקלות. כאשר הגשושית הייתה בגובה של כ-14 קילומטרים מעל פני הירח, התגלתה תקלה ב[[IMU (מדיד)|יחידת המדידה האינרציאלית (IMU)]] השנייה של הגשושית, ואבדה תקשורת ה[[טלמטריה]] באמצעות רשת החלל העמוק של JPL, כאשר בזמן זה מאבדת הגשושית גובה במהירות, וב[[זווית]] לא אופטימלית לנחיתה. לאחר דקות, בגובה 10 ק"מ, חזרה תקשורת הנתונים לפעולה, אך התגלה כי המנוע הראשי אינו פועל, והחללית המשיכה לאבד גובה. לאחר [[Reset|אתחול]] מחשב הגשושית חזר המנוע לפעילות, אך בגובה של כק"מ לפני הקרקע, כאשר מהירות נפילת הגשושית הייתה כ-500 קמ"ש והבלימה בלתי אפשרית. נתון הגובה האחרון שהתקבל עמד על כ-150 מטר, והחללית התרסקה אל אדמת הירח<ref>{{Citation|last=SpaceIL|title=LIVE broadcast - Beresheet lands on the Moon Fasten your seatbelts, we are about to land.|date=2019-04-11|url=https://www.youtube.com/watch?v=HMdUcchBYRA|accessdate=2019-04-14}}</ref>.
חוות דעתם הראשונית של מהנדסי SpaceIL בהתבסס על הנתונים הזמינים היא כי תקלה באחד מרכיבי הגשושית גרמה להפסקת פעולתו של המנוע הראשי. אתחול המחשב וחזרת המנוע לפעולה ארעו קרוב מדי לקרקע, כאשר מהירות הנפילה כבר לא אפשרה לבלום כראוי, והפסקת התקשורת ארעה בעת ההתרסקות<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/TeamSpaceIL/status/1116707055333720066|הכותב=Israel To The Moon|כותרת=Preliminary technical information collected by the teams shows that the first technical issue occurred at 14 km above the Moon. At 150 meters when the connection with #Beresheet was lost, it was moving at 500 km/h, making a collision inevitable. #IsraelToTheMoon #SpaceIL|אתר=@TeamSpaceIL|תאריך=2019T7:18|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-04-14}}</ref><ref>{{קישור כללי|כתובת=https://twitter.com/TeamSpaceIL/status/1116707056797589504|הכותב=Israel To The Moon|כותרת=Our engineers think that a technical glitch in one of the components caused the main engine to shut down - making it impossible to slow the spacecraft’s descent. By the time the engine was restarted its velocity was too high to land properly. #Beresheet #SpaceIL #IsraelToTheMoon|אתר=@TeamSpaceIL|תאריך=2019T7:18|שפה=en|תאריך_וידוא=2019-04-14}}</ref>{{הערה|{{פוסט פייסבוק|SpaceIL|SpaceIL|2248424238533731||מהתחקיר עלה כי החללית החלה ליפול נפילה חופשית מגובה של 10 ק"מ, ככל הנראה במהירות של 400 עד 500 קמ"ש עד אובדן קשר וכנראה התרסקות על אדמת הירח|{{כ}}12 באפריל 2019}}}}. לא הושגה לפיכך "נחיתה רכה", אך ישראל היא עדיין אחת משבע מדינות שהנחיתו חללית על הירח באופן כלשהו (כולל נחיתת ריסוק){{הערה|{{mako|עידו סולומון ואסף יחזקאלי|"בראשית" לא הצליחה לנחות על הירח|dd0af17d5ad0a61004|news-money/tech-q2_2019|11 באפריל 2019}}}}{{הערה| בר חיון, [https://www.space.gov.il/news-space/131587 החללית בראשית התרסקה אך רשמה ההישג היסטורי ותקדים עולמי], 11 באפריל 2019, אתר [[סוכנות החלל הישראלית]]}}<ref>{{קישור כללי|כתובת=https://www.calcalist.co.il/internet/articles/0,7340,L-3760262,00.html|הכותב=ניצן סדן|כותרת=התרסקות החללית הישראלית: מה השתבש - ומה יקרה עכשיו?|אתר=כלכליסט - www.calcalist.co.il|תאריך=2019-04-12|תאריך_וידוא=2019-04-14}}</ref>.
==מימון הפרויקט==
| |||