חוק הירושה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אביברעם (שיחה | תרומות)
מ קטגוריה, קישורים פנימיים
מ הגהה
שורה 1:
 
'''[[חוק]] [[ירושה|הירושה]]''' הוא צו שקובע שבמות אדם יועבר [[עזבון|עזבונו]] ליורשיו שהם [[יורש|יורשים]] על פי דין או על פי [[צוואה]].{{הערה|שם=הערה מספר 25263051:0|{{קישור כללי|כתובת=https://www.nevo.co.il/law_html/Law01/181_001.htm|הכותב=|כותרת=חוק הירושה|אתר=נבו|תאריך=1965}}}} חוק זה קובע מיהם יורשיו של אדם ומהו סדר העדיפויות ביניהם בקבלת הירושה. הוא קובע מהו תוקף הצוואה ומהי צוואה בלתי חוקית. בנוסף, הוא מגדיר מהם התנאים לקבלת [[מזונות]] מתוך העזבון. {{הערה|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kolzchut.org.il/he/%D7%97%D7%95%D7%A7_%D7%94%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%A9%D7%94|הכותב=|כותרת=חוק הירושה|אתר=כל זכות|תאריך=1965}}}}
 
מטרת החוק היא לרכז את כל הסוגיות שיכולות להיות בענייני הירושה ולפתור אותם. החוק מתבצע על ידי [[משרד המשפטים|שר המשפטים]] או על ידי עשיית צוואה בחוץ לארץ. בחוק היו תיקונים רבים במהלך השנים במצבים של [[אימוץ|ילדים מאומצים]], מאמצים ו[[אפוטרופוס|אפוטרופוסים]].{{הערה|שם=הערה מספר 25263051:0}}
 
== ביצוע חוק הירושה ==
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בכל עניןעניין הנוגע לביצוע החוק. דרך נוספת לביצוע היא עשיית צוואה בפני רשות בחוץ לארץ והפקדת צוואה שם. {{הערה|שם=הערה מספר 25263051:0}} אחרי [[פטירה|פטירת אדם]] יש לפנות לרשם הירושה או ל[[בית דין רבני|בית הדין הרבני]] כדי לקבל [[צו ירושה]] שיצהיר מיהם יורשי הנפטר. אם קיימת צוואה, יש לבקש צו קיום צוואה שיקיים את צוואת המנוח ויצהיר על יורשיו.{{הערה|שם=הערה מספר 25263051:1|{{קישור כללי|כתובת=https://www.boazkraus.co.il/inheritance-laws/|הכותב=|כותרת=חוק הירושה|אתר=בעז קראוס|תאריך=}}}}
 
הן בטרם קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה והן לאחר קבלתם, ניתן לפנות לרשם הירושה או לבית המשפט למשפחה בבקשה למינוי [[מנהל עיזבון]]. תפקידו של מנהל העיזבון הוא לכנס את נכסי העיזבון, לשלם את חובות העיזבון ולחלק את יתרת העיזבון בין היורשים. המוריש בצוואה יכול להורות על מינוי מנהל עיזבון ועל זהותו.
 
== מטרת החוק: ==
מטרת חוק הירושה היא לסדר במרוכז את כל נושאי דיני ירושה, צוואות, ועזבונות, ולתת מענה כולל  לכל הסוגיות  בנושא זה. במסגרת דברי ההסבר של הצעת חוק הירושה, צוין כי מטרת החוק הינה לכונן דין ישראלי מקורי בתחום [[דיני הירושה|דיני הירושה האזרחיים]], וזאת במקום דיני הירושה שנותרו בארץ מתקופת [[השלטון העות'מאני בארץ ישראל|השלטון העותמאני]] ותקופת [[המנדט הבריטי]].(1){{הערה|שם=הערה מספר 25263051:0}}
 
חוק הירושה נועד להחליף את כל הוראות החיקוקים הללוההוראות שבאו מחוקים של מדינות שונות ומהמנדט הבריטי, במסגרת חוק מרוכז אחד.{{הערה|שם=הערה מספר 25263051:0}}
 
== תיקונים בחוק: ==
נקבע שמאומץ וצאצאיו יורשים את עיזבון המאמץ, וקרובי המאמץ יורשים את עיזבון המאומץ{{הערה|שם=הערה מספר 25263051:1}}. אם יימצא אדם ללא אפוטרופוס ([[קטין]], נעדר ועוד) [[בית משפט|בית המשפט]] יהיה רשאי למנות לו אפוטרופוס. [[בית דין|בית הדין]] יהיה רשאי למנות אדם לניהול דברי הירושה ודרך חלוקתם. אם השאיר המוריש ילדים, והוריו עוד חיים, ההורים יקבלו כשישית מהירושה.
 
יתר על כן, לילד מאומץ זכות לרשת את עיזבון הוריו הביולוגים. זכות זו הינה חד כיוונית כלומר, להורה הביולוגי אין זכות לרשת את עיזבון הילד שנמסר לאימוץ. [[עורך דין|עו”ד]] לענייני משפחה יוכל לטפל עבור בענייניו השונים של הילד המאומץ כולל זכויותיו לרשת את עיזבון הוריו המאמצים והביולוגים כאחד.{{הערה|שם=הערה מספר 25263051:0}}
 
== תיקונים בחוק: ==
נקבע שמאומץ וצאצאיו יורשים את עיזבון המאמץ, וקרובי המאמץ יורשים את עיזבון המאומץ.{{הערה|שם=הערה מספר 25263051:1}}. אם יימצא אדם ללא אפוטרופוס ([[קטין]], נעדר ועוד) [[בית משפט|בית המשפט]] יהיה רשאי למנות לו אפוטרופוס. [[בית דין|בית הדין]] יהיה רשאי למנות אדם לניהול דברי הירושה ודרך חלוקתם. אם השאיר המוריש ילדים, והוריו עוד חיים, ההורים יקבלו כשישית מהירושה.
 
יתר על כן, לילד מאומץ זכות לרשת את עיזבון הוריו הביולוגים. זכות זו הינה חד כיוונית כלומר, להורה הביולוגי אין זכות לרשת את עיזבון הילד שנמסר לאימוץ. [[עורך דין|עו”ד]] לענייני משפחה יוכל לטפל עבור בענייניו השונים של הילד המאומץ כולל זכויותיו לרשת את עיזבון הוריו המאמצים והביולוגים כאחד.{{הערה|שם=הערה מספר 25263051:0}}
== הערות שוליים ==
[[קטגוריה:ישראל: חוקים]]