פרנסיס גולטון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אלנתן קימלמן (שיחה | תרומות) |
אלנתן קימלמן (שיחה | תרומות) |
||
שורה 25:
בחיבור זה הסמיך גולטון את דעותיו על "מדע" ה[[אנתרופומטריה]], הקובע את תכונות האדם באמצעות מדידת [[איבר]]ים שונים מן ה[[גוף]] ובמיוחד ה[[גולגולת]] ([[פרנולוגיה]]). בשנת [[1884]] אף הקים [[מעבדה]], בה אנשים היו יכולים לעבור בדיקות אנתרופומטריות עבור תשלום, ולקבל את "ציוניו" של גולטון בנוגע לאיכותם התורשתית. גולטון אמנם משתמש במונחי התורשה, [[ברירה טבעית|הברירה הטבעית]] והאבולוציה, אותם הוא שואל ממחקריו של דרווין, אך זה האחרון התנגד לדעותיו של גולטון, וייחס משמעות לא רק לתכונות התורשתיות אלא גם למאמץ ו[[עבודה (כלכלה)|עבודה]] קשה.
עיקר עיסוקו המדעי של גולטון היה בנושא ה[[אאוגניקה]]. הוא היה מראשי התומכים בהורשה של תכונות הניתנות למדידה, ובהן [[מנת משכל|מנת המשכל]]. אמונה זו הביאה אותו להבעת דעות קיצוניות, כגון תמיכה בהגבלת ה[[נישואין]] על פי תכונותיהם התורשתיות של ההורים. גולטון לא היה הראשון שהמליץ לשלוט על הזיווגים האנושיים, אך היה הראשון שדן בנושא התורשה ו[[פיקוח ילודה|השליטה על הילודה]] באמצעים סטטיסטיים. כמו כן, היה הראשון ליישם את תורת האבולוציה והברירה הטבעית על ה[[חברה (סוציולוגיה)|חברה]] האנושית. אולם, תחת ידיו פושטה תורת האבולוציה מהשפעות הסביבה על תהליכי הברירה הטבעית, והודגשה חשיבות הפן התורשתי בלבד. דרך מושגי הברירה הטבעית נראה הדיון על גזעים שונים כתיאור של מלחמת הישרדות שמתחוללת בין הגזעים. העיסוק בדעיכת [[האדם הלבן|הגזע הלבן]] קיבל
כיום נראה כי [[מנת משכל]] היא עניין מורכב מכדי להיות נמדדת ומכומתת על פי מדדים כגודל הגולגולת, או המרחק בין אחורי הראש וקדמת הראש, וכי לגורמים סביבתיים השפעה על יכולותיו השונות של האדם. דעותיו של גולטון, שנראה היום כי הן מוטעות, היו בעלות השפעה שלילית על התפתחות מדע ה[[פסיכולוגיה]] והובילו בעקבותיהן אסכולות שיצרו שינויים חברתיים שליליים, כהגבלות על ה[[הגירה]] ב[[ארצות הברית]], [[עיקור כפוי|עיקורם]] של בעלי "מנת משכל נמוכה" ותופעות שליליות נוספות, ששיאן בחוקי "[[תורת הגזע|השבחת הגזע]]" ב[[גרמניה הנאצית]]. הגדרת האאוגניקה של גולטון די רחבה, ורוב [[רפואה גנטית|הרפואה הגנטית]] בת זמננו נופלת לתחומה, אולם לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] הפך המושג לכינוי גנאי ורוב הגנטיקאים העכשוויים מסרבים לראות בגולטון את מבשר המדע שלהם.
| |||