הקצאה (תורת המשחקים) – הבדלי גרסאות

שיטות הקצאה רבות נוצרו בעשורים הראשונים לקיומה של [[ארצות הברית של אמריקה]], כאשר עלה הצורך לחלק בין המדינות את המושבים ב[[הקונגרס האמריקאי|בית הנבחרים]] בהתאמה למספריםלמספרי שעלוהמתפקדים ב[[מפקד אוכלוסין|מפקד האוכלוסין]] שנערך מדי עשור.

* '''שיטת [[תומאס ג'פרסון|ג'פרסון]]''' (="שיטת המחלקים הגדולים ביותר" = "[[שיטת dויקטור ד'הונד|שיטת ד'Hondtהונד]]") מחלקת את המושבים לפי <math>\ n_i = \lfloor p_i x \rfloor</math>, כאשר x הוא מספר, לאו דווקא שלם, שעבורו מתקבל <math>\ \sum n_i = n</math>. מגדילים באופן זמני, כביכול, את מספר המושבים בבית הנבחרים ל-x, כך שהחלקים השלמים של מספרי המושבים המגיעים לכל מפלגה יצטברו ל-n המבוקש. אפשר להראות שאפשר לבחור את x הזה בצורה <math>\ x = \frac{\lfloor n p_i\rfloor + t}{p_i}</math> כאשר <math>\ t = 1,2,\dots</math> הוא שלם, בדרך כלל קטן. למעשה יש לסדר את כל המספרים <math> \frac{\lfloor n p_i\rfloor+1}{p_i}, \frac{\lfloor n p_i\rfloor+2}{p_i}, \dots </math>, ולקחת את x כמספר ה-<math>\ d = n - \sum_i \lfloor p_i n \rfloor</math> בגודלו, כאשר d הוא מספר המושבים העודפים המופיע בשיטת המילטון. שיטה זו נוטה לחלק את המושבים העודפים באופן יחסי לגודל המפלגה, ובכך היא מעדיפה מפלגות גדולות.