|
|
|
===בפרשנות הביקורתית===
בראי [[ביקורת המקרא]], עקרון מידה כנגד מידה מיושם לעתים כעקרון גמולני, אך במקרים רבים הוא מיושם אך מהבחינה של הדמיון הלשוני או הדמיון חפצי{{הערה|http://apps.moodle.ort.org.il/aviv/mod/page/view.php?id=823}}, אשרכאשר אין בינובהכרח קשר בין העונש לבין מידת החומרה של הפשע והעונש בלא כלום{{הערה|https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Index/Book.aspx?nBookID=99643983}}. כך, למשל, מבקרי המקרא אינם רואים בכך שעיניו של שמשון נעקרו, גמול הולם לכך שהלך בעקבות עיניו; בכך ש[[אבשלום]] נתלה בשערו ומת, גמול על כך שנתגאה בשערו; בכך שנבללו לשונותיהם של אנשי דור הפלגה והופצו בארץ, גמול על כך שבנו את [[מגדל בבל]]; בכך שבני שבט ראובן וגד גלו ראשונים, גמול על כך שלא ששו לחצות את הירדן ונתיישבו ממזרח לו; בנגעים שהאל הביא על פרעה ועל ביתו, עונש על לקיחת [[שרה]] לבית פרעה; ובגמרא: אדם הכופר בתחיית המתים עונשו שלא יהיה חלק בתחיית המתים{{הערה|1={{בבלי|סנהדרין|צ|א}}}}; וכן העונש לאישה שבגדה{{הבהרה}}. בכל המקרים האלו הם רואים את המידה כנגד מידה כקשר מלאכותי שעומד על בסיס לשוני סגנוני, לדוגמה מילה או ביטוי משותף בין המעשה לבין גמולו{{הערה|ראו [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=99643983#9.1585.6.default כאן] בעמוד 8 וכן בפרקים הרלוונטיים)}}.
==בתרבויות אחרות==
|
