איסור אכילת קטניות בפסח – הבדלי גרסאות

ישנה מחלוקת בשאלה האם גדר הקטניות שנאסרו הוא [[בוטניקה|בוטני]], כלומר כל הקטניות הנכללות בקטגורייה מסוימת (לדוגמה, כל הגדלים בשרביטין), ללא תלות במידת הדמיון לחמץ בכל זן וזן בפני עצמו, או שמא גדר קטניות הוא תכליתי ('זיל בתר טעמא' - לך לפי טעם האיסור), כלומר תלוי במידת הדמיון של כל מין ומין בפני עצמו לחמץ, וללא קשר להגדרה הבוטנית לקטנית. [[נפקא מינא]] אפשרית למחלוקת זו היא קטנית שאינה דומה לדגן בצורתה או בשימושיה, או מאידך [[קמח תפוחי אדמה]], הדומה לקמח חמץ, אך אינו תוצר קטניות. ב[[ספר מצוות גדול|סמ"ק]] כתב שדברים שאינם דומים לדגן ואין בהם חשש טעות, אינם בכלל איסור קטניות, אולם ראוי להיזהר בכל הקטניות. באחרונים ישנםישנן דעות שונות בנושא{{הערה|ה[[ט"ז]] (אורח חיים סימן תנג' ס"ק א') תלה את הגדרת הקטנית בכך שהיא דומה לדגן בצורתה או בצורת גדילתה, כגון שגדלה ב"שרביטין" - תרמילים. והאבני נזר (שו"ת אבני נזר, אורח חיים שעג) למד מכך שה[[לפתית]] אסורה הואיל וצורת הגידול שלה בשרביטין. גם מדברי ה[[ראי"ה קוק]] נראה שלדעתו הגדרת קטנית לעניין פסח היא כהגדרתה ברמב"ם לעניין כלאים{{מקור}}. גם הרב [[צבי פסח פרנק]] כתב שאין חשש ערבוב בין [[בוטנים]] ובין דגנים, ובכל זאת אין נוהגים לאכול בוטנים בפסח. מאידך ה[[שניאור זלמן מלאדי|רש"ז מלאדי]] כתב בשולחן ערוך הרב: "ולא נהגו איסור אלא במיני קטניות שהתבשיל הנעשה מהם מתחלף בתבשיל הנעשה ממיני דגן, שהם דומים זה לזה ששניהם נקראים מעשה קדירה"}}.