ויקיפדיה

איסור אכילת קטניות בפסח – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
קידוד קישורים, הסרת קישורים עודפים
שורה 9:
על פי דין התורה ודברי חז"ל, רק ב[[חמשת מיני דגן]] ישנו חשש [[חמץ|חימוץ]] ורק מהם ניתן להכין מצות שבהן יוצאים ידי מצוות אכילת [[מצה]]{{הערה|שם=הערה_א|1={{בבלי|פסחים|לה|א}}.}}, בעוד מינים אחרים אינם יכולים להיות חמץ. ה[[רמב"ם]] כתב זאת במפורש: "אבל הקטניות כגון: אורז ודוחן וכיוצא בהן - אין בהם משום חמץ, אלא אפילו לש קמח אורז ברותחין וכסהו בבגדים עד שנתפח כמו בצק שהחמיץ, הרי זה מותר באכילה, שאין זה חמוץ אלא סרחון{{הערה|1=הלכות חמץ ומצה ה' א'}}". אמנם בתלמוד מובאת [[דעת מיעוט]] של רבי [[יוחנן בן נורי]] הסובר שאורז הוא דגן, אך דבריו לא התקבלו להלכה "ולית דחייש להא דרבי יוחנן{{הערה|שם=הערה_א}}"
 
מקור מנהג איסור הקטניות בתקופת ה[[ראשונים]] ב[[יהדות אשכנז|אשכנז]], המקור הראשון לאיסור נמצא בדרשה לפסח של רבי [[אלעזר מוורמס]] (סוף המאה ה-12), ושם המנהג כבר מצוין כמנהג הרווח{{הערה|'''דרשה לפסח''', מהדורת [[שמחה עמנואל]], מקיצי נרדמים, ירושלים תשס"ו.}}.
 
המקור הבא המזכיר את המנהג הוא הגהות [[רבנו פרץ]] ל[[ספר מצוות קטן]] לרבי [[יצחק מקורביל]], בן [[המאה ה-13]]: {{ציטוט|תוכן=ועל הקטניות... וכיוצא בהם, רבותינו נוהגים בהם איסור שלא לאוכלם בפסח כלל... וגדולים נוהגים בהם היתר, ומורי רבינו [[יחיאל מפריז|יחיאל]] היה נוהג לאכול בפסח פול הלבן שקורין פווי"ש, וגם היה אומר כן בשם גדולים, ומביא ראיה דאפילו באורז דחשיב ליה רבי יוחנן בן נורי מין דגן לגבי חימוץ קאמר תלמודא: 'לית דחש לה להא דרבי יוחנן'. מיהו קשה הדבר מאוד להתיר דבר שנוהגין בו העולם איסור מימי חכמים הקדמונים... ולכך נראה לקיים המנהג ולאסור כל קטנית בפסח ולא מחמת חימוץ... אלא מטעם [[גזרת חכמים|גזירה]] הוא דכיון דקטנית מעשה קדרה הוא, ודגן נמי מעשה קדרה הוא... אי הוי שרינן קטנית אולי אתי לאחלופי ולהתיר דייסא... וגם יש מקומות שרגילים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים, ולכך אתי לאחלופי לאותן שאינם בני תורה.|מקור=סמ"ק סימן רכ"ב}}
שורה 15:
מדברי הסמ"ק ניתן להסיק כי כבר בזמנו איסור קטניות נהג בהיקף מסוים. הוא מסביר כי סיבת האיסור היא מפאת הדמיון בין קטניות למיני דגן והחשש שאנשים עלולים להתבלבל ביניהם.
 
אזכור מוקדם נוסף לאיסור נמצא בדברי [[רבינו ירוחם]] (1290–1350 לערך), שדחה איסור זה:{{הערה|1=נת"ה ח"ג}} {{ציטוט|תוכן=אותם שנהגו שלא לאכול אורז ומיני קטניות מבושל בפסח - מנהג שטות הוא, זולתי אם הם עושין להחמיר על עצמן, ולא ידעתי למה}}
 
גם בספר [[ארבעה טורים]]{{הערה|1=אורח חיים תנ"ג}} נדחה מנהג זה: "יש אוסרים לאכול אורז וכל מיני קטניות בתבשיל לפי שמיני חיטין מתערבין בהן, וחומרא יתירה היא זו ולא נהגו כן". בפירוש ה[[בית יוסף]] על ספר הטורים כתב על כך: "ולית דחש לדברים הללו זולת האשכנזים". בדברים אלו מוזכר טעם חדש לאיסור זה, חשש תערובת של מיני דגן וקטניות.
שורה 35:
* החמרה מחמת פרישות{{הערה|1=חק יעקב, אות ה }}.
 
== מנהג או גזירה ==
 
נחלקו הדעות האם איסור אכילת קטניות בפסח הוא [[מנהג (יהדות)|מנהג]] איסור שנהגו העם בעצמם{{הערה|שו"ת דברי מלכיאל ח"א סימן כ"ח: "אין זה רק סייג וגדר שנהגו וקבלו על עצמם ושאר מקומות לא נהגו כן ולא מצינו כלל שעמדו חכמי הדור ותקנו תקנה זו ורק שנהגו כך ונמשך המנהג בקביעות"}} ומחייב מצד קבלת הרבים על עצמם{{הערה|{{שולחן ערוך|יורה דעה|ריד|ב}}: "קבלת הרבים חלה עליהם ועל זרעם ואפילו בדברים שלא קבלו עליהם בני העיר בהסכמה אלא שנוהגים כך מעצמם לעשות גדר וסייג לתורה".}}, או שיש לו תוקף של [[גזירת חכמים]]{{הערה|שו"ת חתם סופר סימן קכ"ב :"כי לפי עניות דעתי הגאונים שהתקינו כן לא תקנו מתחילה ... ושם גדרו גדרם שם נתפשט ונתקבלה גזירתם באמת"}}, כלומר האם העם נהגו איסור מעצמם או שהחכמים גזרו על כך. יש שתלו בשאלה זו את חלות האיסור על מיני קטניות שלא היו מצויים בשעת האיסור המקורי{{הערה|כך כתב הרב [[משה פיינשטיין]] בשו"ת אגרות משה או"ח ח"ג סימן ס"ג: "אבל כיון שלא תקנו בקיבוץ חכמים ... לא נאסרו אלא המינים שהנהיגו ולא שאר מינים שלא הנהיגו מפני שלא היו מצוין אז".}}.
שורה 42:
[[קובץ:Bean in the market.JPG|ממוזער|שמאל|250px|שקי קטניות בשוק]]
 
ישנה מחלוקת בשאלה האם גדר הקטניות שנאסרו הוא [[בוטניקה|בוטני]], כלומר כל הקטניות הנכללות בקטגורייה מסוימת (לדוגמה, כל הגדלים בשרביטין), ללא תלות במידת הדמיון לחמץ בכל זן וזן בפני עצמו, או שמא גדר קטניות הוא תכליתי ('זיל בתר טעמא' - לך לפי טעם האיסור), כלומר תלוי במידת הדמיון של כל מין ומין בפני עצמו לחמץ, וללא קשר להגדרה הבוטנית לקטנית. [[נפקא מינא]] אפשרית למחלוקת זו היא קטנית שאינה דומה לדגן בצורתה או בשימושיה, או מאידך [[קמח תפוחי אדמה]], הדומה לקמח חמץ, אך אינו תוצר קטניות. ב[[ספר מצוות גדול|סמ"ק]] כתב שדברים שאינם דומים לדגן ואין בהם חשש טעות, אינם בכלל איסור קטניות, אולם ראוי להיזהר בכל הקטניות. באחרונים ישנן דעות שונות בנושא{{הערה|ה[[ט"ז]] (אורח חיים סימן תנג' ס"ק א') תלה את הגדרת הקטנית בכך שהיא דומה לדגן בצורתה או בצורת גדילתה, כגון שגדלה ב"שרביטין" - תרמילים. והאבני נזר (שו"ת אבני נזר, אורח חיים שעג) למד מכך שה[[לפתית]] אסורה הואיל וצורת הגידול שלה בשרביטין. גם מדברי ה[[ראי"ה קוק]] נראה שלדעתו הגדרת קטנית לעניין פסח היא כהגדרתה ברמב"ם לעניין כלאים{{מקור}}. גם הרב [[צבי פסח פרנק]] כתב שאין חשש ערבוב בין [[בוטנים]] ובין דגנים, ובכל זאת אין נוהגים לאכול בוטנים בפסח. מאידך ה[[שניאור זלמן מלאדי|רש"ז מלאדי]] כתב בשולחן ערוך הרב: "ולא נהגו איסור אלא במיני קטניות שהתבשיל הנעשה מהם מתחלף בתבשיל הנעשה ממיני דגן, שהם דומים זה לזה ששניהם נקראים מעשה קדירה"}}.
 
===מיני קטניות חדשים===
כיוון שתוקפו של האיסור נשען בעיקר על מנהג ומסורת אבות, לאורך הדורות התעוררו שאלות לגבי מעמדם של מינים חדשים של קטניות שלא היו בשימוש בימי הראשונים. היו שהגדירו את מושג הקטניות באופנים שונים, ועל פי הגדרה זו בחנו את המינים החדשים. לעומתם, היו שסברו שרק במינים שבפועל נהגו בהם איסור יש להימנע מלאכלם.
 
ה[[תירס]] יובא מיבשת [[אמריקה]] לארצות אשכנז רק לאחר הנהגת איסור הקטניות, ונאסר אף הוא. גם את [[תפוח אדמה|תפוחי האדמה]], שאף הם יובאו מאמריקה, היו שרצו לאסור מפני שעושים מהם קמח, אך איסור זה לא התפשט. בעניין זה כתב הרב [[יעקב עמדן]]:
שורה 52:
ובהיותי ב[[מנהיים]] רצו לאסור הפרי הארץ שקורין ערד עפפל או קארטופלין ([[תפוח אדמה|תפוחי אדמה]]) מפני שעושין מהם [[קמח תפוחי אדמה|קמח]]. ואני עמדתי כנגדם, ביודעי שאין הצבור יכולין לעמוד בזולתם, והוא מאכל עניים, וראיתי המעשה כמה פעמים שבני הכפרים האכילו אותם לבני ביתם מאין להם לחם ומזון די, ונצחתי אותם על ידי אנשי הקהל שם שצוו על המורה שלא יאסור דבר חדש מה שלא אסרו הרבנים שישבו שם על כיסא הוראה, כי לא היה בעת ההיא אב"ד שם, כי הר"מ מקלויז הרב מו"ה מענדל יאנקוי ז"ל היה שם למורה. ומה טוב אם יסכימו כל חכמי הדור לדעת אחת, ומסופקני אם יבוא הדבר פעם אחת על מכונו בדור הזה שגברה הקנאה, ויראים יותר מן המנהגים כמפני גופי תורה.|מקור=[[שו"ת]] [http://www.hebrewbooks.org/1408 '''שאילת יעב"ץ'''] (חלק ב סימן קמז (ד))}}
 
גם ה[[אגוז אדמה|בוטנים]] יובאו מאמריקה, והרב [[דוד צבי הופמן]]{{הערה|1=שו"ת "מלמד להועיל" חלק א' סימן פח'}} כתב שמנהג ירושלים לאוסרם. אף הרב [[צבי פסח פרנק]], שהיה רבה של [[ירושלים]] באמצע המאה העשרים כתב{{הערה|"מקראי קודש" פסח ח"ב סימן ס'}} שכך המנהג. מאידך הרב [[משה פיינשטיין]] מ[[ארצות הברית]] כתב: "אין לנו בדבר אלא מה שמפורש שנהגו לאסור, וכן מה שידוע ומפורסם". בעקבות כך הוא התיר את הבוטנים למי שלא ידוע לו על מנהג במשפחתו לאוסרם. הרב [[דוב ליאור]] כתב{{הערה|שו"ת "דבר חברון" חלק אורח חיים סימן תק"א}} שמעיקר הדין היה ראוי להתיר גם תירס, מאחר שלא היה מצוי בתחילה, אך מכיוון שנכתב ב[[משנה ברורה]] לאוסרו, אין להקל.
 
[[אחרונים]] אחרים כללו גם הם מינים חדשים באיסור, כגון הרב [[אברהם בורנשטיין]] שאסר{{הערה|שו"ת "אבני נזר", אורח חיים שע"ג}} [[לפתית]] מפני שהיא גדלה בשרביטין. כיום ישנם מנהגים שונים לגבי מעמדם של ה[[לפתית]]הלפתית וה[[קינואה]] כמינים חדשים. מנהג ועדי הכשרות בארץ ישראל להעניק כשרות לפסח למוצרים המכילים מינים שיש בהם מחלוקת "לאוכלי קטניות" בלבד, אולם כשהמחלוקת נובעת רק משימוש ב[[שמן קנולה]] הנעשה מ[[לפתית]]מלפתית, מדיניות [[הרבנות הראשית לישראל]] היא לכתוב "כשר לפסח לאוכלי לפתית".
 
===שמן קטניות===
שורה 70:
בעל החק יעקב כתב שהלכה כרוב הפוסקים שלא צריך ביטול בששים, אך עדיין צריך ביטול ברוב, כי אחרת אין לזה דין תערובת אלא קטניות ממש. באותו אופן פסקו החיי אדם{{הערה|1= קכ"ז א}} וה[[משנה ברורה]]. הרב [[אלישיב קנוהל]] והרב [[שמואל אריאל (רב)|שמואל אריאל]], בספרם "ואכלת ושבעת", והרב [[רא"ם הכהן]], ראש [[ישיבת עתניאל]], בפסק שפרסם ערב פסח תשע"א{{הערה|1=[http://www.otniel.org/show.asp?id=44329 ישיבת עתניאל - תערובת קטניות בפסח]{{כותרת קישור נוצרה על ידי בוט}}{{קישור שבור|22.03.2018}} }} פסקו להתיר תערובת קטניות ברוב רגיל שנתערב מלפני הפסח, כדוגמת מוצרים תעשייתיים שיש בהם מיעוט מרכיבים מקטניות.
 
היו שרצו לדייק מדברי הפרי חדש{{הערה|1=תנ"ג אות א'}} שמותר [[לכתחילה]] לבטל קטניות ברוב ואפילו בפסח עצמו. אמנם, מדברי הרמ"א עצמו משמע שההיתר הוא רק [[בדיעבד]] אם נפל משהו לתוך תבשיל, ואין לבטל איסור זה לכתחילה על ידי יצירת תערובת בכוונה.
 
כיום מקובל לציין לגבי כשרות לפסח את המונח "ללא חשש קטניות" רק כשאין בנמצא אפילו קטניות בתערובת, ואפילו בשיעור מועט.
שורה 99:
* [[יוסף צבי רימון (רב)|הרב י"צ רימון]], [http://www.google.com/url?sa=t&ct=res&cd=15&url=http%3A%2F%2Fwww.etzion.org.il%2Fvbm%2Farchive%2F11-halak%2F20kitniyot.rtf&ei=LZMHSJatJ42YQ6zUtYgJ&usg=AFQjCNGcM5UyYFQP4Q-IQTSRmC0_8u1wVw&sig2=C-8nKBoOAKh7YPuotjM4Zw קטניות] {{DOC}}, אתר [[ישיבת הר עציון]]
* הרב [[שבתי רפפורט]], [http://shiurim.moreshet.co.il/web/count.asp?zeros=&fileID=1512001&id=1683&mp3=1 שיעור מוקלט על איסור קטניות]
* הרב [[אשר וייס]], [http://www.torahbase.org/%D7%A4%D7%A8%D7%A9%D7%AAפרשת-%D7%A6%D7%95צו-%D7%91%D7%A2%D7%A0%D7%99%D7%9Fבענין-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8איסור-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AAקטניות-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97בפסח/ שיעור בענייני קטניות]
* [http://www.toraland.org.il/machon-hatora/web/newspaper/katava6.asp?id=23839 הקינואה בפסח]{{קישור שבור|22.03.2018}}, [[מכון התורה והארץ]]
* הרב [[יעקב אריאל]], [http://www.toraland.org.il/machon-hatora/web/project/katava1.asp?id=78540 כשרות הלציטין בפסח]{{קישור שבור|22.03.2018}}, מכון התורה והארץ
* [http://www.responsafortoday.com/vol3/4.pdf תשובה קונסרבטיבית לגבי איסור קטניות], ועד ההלכה של כנסת הרבנים בישראל
* [http://ph.yhb.org.il/category/%D7%A4%D7%A1%D7%97פסח/09-%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92מנהג-%D7%90%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A8איסור-%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AAקטניות/ הרב אליעזר מלמד על מנהג איסור קטניות, באתר "פניני הלכה"]
*הרב [[דב ליאור]], [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=7392 גדרי מנהג איסור קטניות], אתר ישיבה.
*הרב שלמה וילק, [http://sederyom.co.il/questions-and-answers/item/596-הלכות-קטניות-בפסח הלכות קטניות בפסח], אתר סדר יום, ישיבת מחניים.
* {{הארץ|יאיר אטינגר|מרד הקטניות הגדול|1.1976127|25 במרץ 2013}}
* [http://yalkut.info/%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AAהלכות-%D7%A4%D7%A1%D7%97פסח/%D7%A1%D7%99%D7%9E%D7%9Fסימן-%D7%AA%D7%A0%D7%92תנג-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%96אורז-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%97בפסח.htm פרטי דינים בהלכות קטניות בפסח]{{קישור שבור|22.03.2018}} מהספר [[ילקוט יוסף]]
* [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Kosher_Passover/Pages/3.aspx כרוזים אודות אכילת קטניות בפסח] מתוך [http://web.nli.org.il/sites/NLI/Hebrew/digitallibrary/gallery/yearly_cycle/pesach/Kosher_Passover/Pages/passover.aspx תערוכה וירטואלית של כרוזים היסטוריים לפסח] מאוספי [[הספרייה הלאומית]]
* הרב צבי לשם, [http://www.scribd.com/doc/87488568/%D7%9E%D7%A0%D7%94%D7%92מנהג-%D7%94%D7%A7%D7%98%D7%A0%D7%99%D7%95%D7%AAהקטניות מנהג הקטניות בפסח - גישה הלכתית מאוזנת]
*ד"ר אמיר חנצ'ינסקי, [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3534888,00.html "מרד הקטניות"], באתר [[ynet]]
 
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/איסור_אכילת_קטניות_בפסח"