שבתי צבי – הבדלי גרסאות

בספרו הידוע: "ציצת נובל צבי"<ref>יעקב ששפורטס, '''ספר ציצת נובל צבי''' [...] בצירוף מבוא, הערות וחילופי נוסחאות מאת [[ישעיה תשבי|ישעיהו תשבי]], [[מוסד ביאליק]], תשי"ד</ref>  תיעד ששפורטס את התעודות שהיו תחת ידיו על המלחמה במשיח השקר.   הספר כולל: אגרות שלו, עת ישיבתו בהמבורג, לרבנים וקהילות אחרות.,  אגרות התשובה.,  אגרות של נתן העזתי והתכתבויות הקשורות לשבתאי צבי. ובנוסף, מביא ששפורטס מדי פעם  סקירה "היסטורית" של האירועים כפי שהוא התרשם מהם.  תרומתו, אם כן, של הספר למהלך ההתפתחויות בנושא שבתאי צבי הינה משמעותית במיוחד, על אף שכיום כבר מודעים ל"שיפוץ" המגמתי שעברו אגרותיו של ששפורטס, כדי להנחיל לעצמו שם של מתנגד עקבי הנלחם ללא חת במשיח השקר. 

[[ישעיה תשבי|ישעיהו תשבי]] קבע, על סמך כתב יד נוסף של הספר,  שרבי יעקב ששפורטאס שינה ועדכן חלק לא מבוטל מהמכתבים שלו, כדי שלא יחשפו את "כניעתו" הזמנית ללחץ הקהל והרבנים העולמיים להכרה בשבתאי צבי. תשבי פרסם מהדורה מדעית של הספר, כאשר הוא מביא בהערות גם את חילופי הגרסאות בין כתב יד א' (הגרסה הרשמית של ששפורטס) לבין כתב יד ב' (הפנקס המקורי של ששפורטס, שבו הוא תיעד את מכתביו). מסתבר שיעקב ששפורטס הוצרך לצעוד בהמבורג בין הטיפות כדי לרצות את המון המאמינים השולט מחד, ואת מצפונו הכופר במשיח השקר מאידך. בדבריו הבאים הוא מייטיב לתאר את המצב הבלתי אפשרי כמעט, שאליו הכניסו אותו מתפללי בית הכנסת בהמבורג.

נקודת המפנה חלה בביקורו של מקובל מ[[פולין]] בשם נחמיה כהן אצל שבתי צבי. על דמותו של כהן לא ידועים לנו פרטים רבים, אולם ידוע כי היה דמות ידועה בחוגי המקובלים במזרח אירופה, וכי שבתי צבי עצמו ידע על בואו הצפוי וציפה כי תמיכתו של כהן בו תגביר את התמיכה הציבורית בו. כהן הגיע לגליפולי ב[[ג' באלול]] [[ה'תכ"ו]] ([[3 בספטמבר]] [[1666]]), אולם להפתעתו של שבתי צבי לא קיבל את משיחיותו כמובנת מאליה, אלא התווכח אתו קשות במשך שלושה ימים רצופים בקשת רחבה של נושאים קבליים בניסיון להוכיח לו כי איננו המשיח. מקורות שונים טוענים כי נקודת המחלוקת הייתה טענתו של כהן כי הוא עצמו [[משיח בן יוסף]], ומאחר שלא מילא עדיין את משימתו לא ייתכן ש[[משיח|משיח בן דוד]] התגלה. בסיומו של הוויכוח התפרץ כהן לעבר שבתי צבי וצעק כי הוא רמאי וכי דינו מיתה כדין [[מסית|מסית ומדיח]]. כהן הבין כי אנשי שבתי צבי יקומו עליו לרוצחו, והצהיר באוזני המשמר הטורקי כי ברצונו להתאסלם. לאחר שחבש את המצנפת המוסלמית ביקש כהן ממפקד המצודה להעבירו לחצר הסולטאן ב[[אדריאנופול]] על מנת למסור תלונה נגד שבתי צבי. לאחר שהובא כהן לאדריאנופול הטיח האשמות קשות בשבתי צבי וטען שהוא מסית לקשר, וכי אין לסולטאן לחשוש מכוחותיו המיסטיים מאחר שהוא [[שקרן]] והוזה. לאחר שהגיש את התלונה בפני הסולטאן ברח כהן מטורקיה בחזרה לפולין שם שב ליהדותו בגלוי.