שבתי צבי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הסרת בעבודה |
|||
שורה 73:
עדות נוספת, שגם היא מקורה בהמבורג, מגיעה מאחד המתנגדים החריפים לשבתאי צבי: רבי [[יעקב ששפורטש]]. הרב הגיע בשנת 1665 להמבורג מ[[לונדון]], שם שימש כרב הקהילה הספרדית, עד אשר פרצה בעיר מגפת [[דבר (מחלה)|הדבר]] והוא נמלט עם משפחתו להמבורג. ששפורטס, תלמיד חכם, נצר ל[[רמב"ן]], יליד [[מרוקו]] - שימש בגיל צעיר כרב בקהילות מרוקאיות נכבדות, אך נמלט בנסיבות לא ברורות מהשלטון המקומי. במשך שנים רבות היווה סמכות תלמודית באמשטרדם, לונדון, המבורג, [[ליבורנו|ליוורנו]] – אך לכהונה סמכותית לא הגיע אלא בגיל 85. הוא היה ידוע כתלמיד חכם מובהק ועמידתו האיתנה כנגד הזרם האדיר שסחף את הציבור היהודי בתקופתו של שבתאי צבי – מושכת תשומת לב.
בספרו הידוע: "ציצת נובל צבי"<ref>יעקב ששפורטס, '''ספר ציצת נובל צבי''' [...] בצירוף מבוא, הערות וחילופי נוסחאות מאת [[ישעיה תשבי|ישעיהו תשבי]], [[מוסד ביאליק]], תשי"ד</ref> תיעד ששפורטס את התעודות שהיו תחת ידיו על המלחמה במשיח השקר.
[[ישעיה תשבי|ישעיהו תשבי]] קבע, על סמך כתב יד נוסף של הספר, שרבי יעקב ששפורטאס שינה ועדכן חלק לא מבוטל מהמכתבים שלו, כדי שלא יחשפו את "כניעתו" הזמנית ללחץ הקהל והרבנים
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=ציצת נובל צבי / יעקב ששפורטאס|תוכן=...וכולנו היינו עומדים באימה וביראה וכל חד אזיל לשיטתיה [כל אחד הולך לשיטתו]; המאמינים מפני אימת מלכותם וכבוד המלך המוטל עליהם ואנחנו אימתינו ויראתינו מפני אימת מלכותא בלא תגא [מלכות ללא כתר] ומפני דרכי שלום שלא יפול שום בלבול בבית הכנסת וכדי שלא נתבטל מתפילתינו במקום... הוצרכתי לקום ולעמוד בעמדם, וכאשר הם עונים אמן על כל ברכה ותהילה הייתי עונה אחריהם אמן על קללתי היוצאת מפי על הרשעים הקמים נגד תורתנו שבעפ"ה. וכל אחד עונה אמן לפי כוונתו ודעתו..}}
שורה 93:
לקראת צום [[שבעה עשר בתמוז]] ה'תכ"ו הכריז שבתי צבי על ביטולם המוחלט של כל הצומות והתעניות. הכרזה זו נשלחה לכל רחבי תבל, ושבתי צבי ורובם המוחלט של מאמיניו אכלו ושתו ביום זה. מעשה זה נשנה בצום [[תשעה באב]] בשנה זו לו קרא "חג הנחמות". מעשיו אלו נצרבו בתודעה הלאומית לאחר התפוגגות התנועה כחטא שחטא רובו המכריע של העם.
נקודת המפנה חלה בביקורו של מקובל מ[[פולין]] בשם נחמיה כהן אצל שבתי צבי. על דמותו של כהן לא ידועים לנו פרטים רבים, אולם ידוע כי היה דמות ידועה בחוגי המקובלים במזרח אירופה, וכי שבתי צבי עצמו ידע על בואו הצפוי וציפה כי תמיכתו של כהן
ההאשמות זכו לאוזן קשבת, ושבתי צבי הובא למשפט בפני מועצת הסולטאן{{הערה|לפי רוב המסורות ניהל הסולטאן עצמו את הדיון, אך [[#שלום1957|ג' שלום]] (ח"ב עמ' 568–569) על פי מקורות טורקיים שלל את השתתפות הסולטאן בפועל וגרס כי הסולטאן היה "נוכח נסתר" מאחורי וילון.}} באדריאנופול בט"ז באלול תכ"ו. שבתי הכחיש כל קשר לתנועה המשיחית סביבו וההאשמות המיוחסות לו, וניתנה בפניו האפשרות לבחור בין מוות ובין התאסלמות. הוא בחר להתאסלם, ושמו המוסלמי נקרא '''עזיז מוחמד'''. הוא קיבל את התואר "[[פאשא|באשא]] קאפיג'י" (שומר החצר, כתואר של כבוד ולא בפועל), ונקבעה לו קצבה ממשלתית מכובדת מקופת הסולטאן.
|