המשלחת הצפונית – הבדלי גרסאות

▲במסגרת החזית המאוחדת הראשונה הצטרפו רבים מחברי המפלגה הקומוניסטית הסינית לקוומיטאנג, והם השפיעו רבות על סיעת השמאל. [[מיכאיל בורודין]], איש הקשר הרשמי עם הממשלה [[ברית המועצות|הסובייטית]] והקומוניסטים הסיניים, בילה שנים בטיפוח הברית הזאת, תוך עידוד סמוי למבצע הצבאי.{{הערה|Jacobs, Dan N. (1981). ''Borodin: Stalin's Man in China''. Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press. pp. 146-7}} אגף השמאלנים, המגובה על ידי הצבא הסובייטי, תפס את השלטון בממשלה בווהאן, אשר הפנה יותר ויותר את זעמו כלפי צ'יאנג קאי-שק מפקד הצבא הלאומי. ב־1 באפריל הוציאה ממשלת ווהאן, בהמלצת בורודין, צווים המסירים את הסמכויות של צ'יאנג בענייני חוץ, בעניינים כספיים ובתקשורת, והורתה לו לעזוב את עמדת הפיקוד שלו בשנחאי.

▲לצווים אלה לא הייתה השפעה, שכן ל[[ממשלה]] בווהאן לא הייתה כמעט שום סמכות צבאית.{{הערה|Jacobs, Dan N. (1981). Borodin: Stalin's Man in China. Cambridge, Massachusetts: Harvard University Press. pp. 245-246}} הממשלה התכוונה לשלוח כוח קטן לנאנג'ינג במטרה לפרק את צ'יאנג מנשקו. התוכנית עמדה להתבצע לאחר שובו מהגולה באירופה של [[וואנג ג'ינגוויי]]. וואנג, שחזר לסין בהשפעת חברי הממשלה, התקבל בשנחאי על ידי צ'יאנג, שהציע עסקה לחלוקת כוח. וואנג אמר שהוא ישקול את העסקה, ועלה על ספינה בדרך לווהאן. לאחר ששמעה הממשלה מוונג את הצעתו של צ'יאנג, היא החליטה להפנות את כוחותיה המוגבלים לבייג'ינג. צ'יאנג, לעומת זאת, כבר התכונן לטיהור קומוניסטים בשנחאי. {{הערה|Worthing, Peter (2016). ''General He Yingqin: The Rise and Fall of Nationalist China''. Cambridge: Cambridge University Press, p. 84}}

▲בין ה -12 ל -14 באפריל נעצרו ונרצחו מאות קומוניסטים בשנחאי בהוראת צ'יאנג בפרעות שנקראות "[[טבח שנחאי|טבח שנגחאי]]", ובכך סיימו למעשה את הברית בין הלאומנים לקומוניסטים. {{הערה|Wilbur, C. Martin (1983). The Nationalist Revolution in China, 1923-1928. Cambridge: Cambridge University Press, p. 110}}

▲[[קובץ:NRA Generals Northern Expedition.jpg|ממוזער|263x263 פיקסלים|צ׳ינג קאי צ׳ק, מפקדי הצבא, והנהגת הקוומיטנג, מתכנסים ליד קברו של סון יאט סן, בביג׳ין, לציון סיום הקרבות של המשלחת הצפונית. 6 יולי 1928]]

▲שינויים פוליטיים וצבאיים, הביאו מחדש את ציאנג להיות המפקד העליון של הצבא, בתחילת [[1928]]. בחורף הקפוא של צפון סין שאינו מאפשר כל התקדמות נוספת, צ'יאנג השתמש בחודשים שלאחר מינויו מחדש כדי לבסס את שליטתו ולהשיב את שלמות הממשלה לנאנג'ינג. {{הערה|Jordan, Donald A. (1976). ''The Northern Expedition: China's National Revolution of 1926-1928''. Honolulu: University Press of Hawaii,pp.151-152}} ב -18 בפברואר, צ'יאנג קיבל את התואר "המפקד העליון של כוחות המשלוח הצפוני", בשלב זה, הצבא הלאומי היה מורכב ממיליון חיילים, רובם [[עריקה|עריק]]<nowiki/>ים מצבאות של לוחמים לשעבר. {{הערה|owett, Philip S. (2013). China's Wars. Rousing the Dragon 1894–1949. Oxford, p. 28}} בהכנות לקראת חידוש המבצע בחודש מרץ, צ'יאנג הורה ל[[משרד החוץ]] שלו לנהל משא ומתן עם היפנים, כדי לנסות למנוע את התערבותם הנוספת ב[[שאנדונג]]. {{הערה|Jordan, Donald A. (1976). ''The Northern Expedition: China's National Revolution of 1926-1928''. Honolulu: University Press of Hawaii, pp. 154-55}} למרות זאת, נוצרו חיכוכים והתנגשויות בין הצבא הסיני לבין הצבא היפני, בעיקר בעיר [[ג'ינאן|ג׳ינאן]] בתחילת חודש מאי, שמהם נהרגו אלפי אזרחים סיניים ויפנים רבים.

▲ב -6 ביוני צעד הצבא הלאומי לתוך בייג'ינג, וסיים את כהונת ממשלת בייאנג.{{הערה|Jordan, Donald A. (1976). The Northern Expedition: China's National Revolution of 1926-1928. Honolulu: University Press of Hawaii, p.166}} שאר הכוח של הצבא הלאומי הגיעו לאזור בייג'ינג לאחר כמה ימים. לבסוף חלק מהצבאות של השליטים המקומיים, נכנעו, וחלקם כמו צבאו של [[ג'אנג צ'ואליאנג]] הכריז רשמית על נאמנותו לממשלה הלאומנית בנאנג'ינג ב־[[29 בדצמבר]] [[1928]], וסימן את הסיום הרשמי של ה״משלחת הצפונית״ ואת איחוד סין.