כתבי קודש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 12:
כתבי הקודש זוכים לתפוצה רחבה ביותר, ו[[תרגום|מתורגמים]] לשפות רבות, כך שיהיו זמינים למאמינים בכל שפה שהם דוברים בה. דתות רבות מקדשות את הנוסח המקורי של הטקסט בשפה שבא הוא נכתב. לעיתים, בפרט בנצרות, מקודשים דווקא תרגומים מסוימים של הטקסט (לדוג': [[תרגום השבעים]], [[וולגטה|הוולגטה]]), גם ביהדות נכנסו התרגומים הארמיים לקאנון אך הם תמיד נחשבו פחותים בקדושתם מהעברית. הנוסח המאושר לשימוש ב[[בית תפילה|בית התפילה]] הוא לרוב החלטה של הסמכות הדתית ([[כנסייה (מוסד)|כנסייה]], [[פוסק|פוסקים]] וכדומה).
ישנה הקפדה מיוחדת על האיות, פריסת העמוד ואופן הכתיבה או ההדפסה של כתבי קודש. ישנן דתות או זרמים דתיים המתייחסות בחשדנות לכל מעשה תרגום, אחרות מברכות עליו כשהוא משרת את [[מיסיון|הפצת הדת]], או מאפשר להמון העם, שלא מכיר את [[לשון הקודש|שפת הקודש]], להבין את הטקסט המכונן של אמונתם.
ישנה מידה שונה של התייחסות לכתבי הקודש כעצם פיזי כבעלי [[קדושה (דת)|קדושה]]. שריפה והשחתה של ספר קודש נחשבת כעלבון לדת לה הוא שייך, ואלו שימשו ב[[אפליה דתית|דיכויים דתיים]] ו[[:קטגוריה:מלחמות דת|מלחמות דת]] לאורך ההיסטוריה, כמו גם ב[[פשע שנאה|פשעי שנאה]] בימינו.
בנוסף לטקסים דתיים, שבהם מקומם של כתבי הקודש מובן מאליו, משולבים כתבי הקודש גם בטקסים חילוניים. דוגמה מובהקת לכך היא טקס השבעתו של טירון ב[[צה"ל]], שבסיומו מוענק לחייל עותק של התנ"ך. במדינות שונות נדרשים [[עד|עדים]] להישבע בכתבי הקודש על אמיתות עדותם, ובעלי תפקידים על שמירת אמונם לציבור.
| |||