ישראל מאיר לאו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:ילידי 1937 ל קטגוריה:ישראלים שנולדו ב-1937 using Cat-a-lot |
חוקרת דיבוקים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 24:
== ביוגרפיה ==
נולד בשנת [[1937]] ב[[פיוטרקוב טריבונלסקי]] שב[[פולין]], כבן הזקונים של חיה (לבית פרנקל-תאומים) והרב [[משה חיים לאו]], נצר לשושלת רבנים.
אחיו הגדולים הם: יהושע (שיקו) לאו-הגר אשר ברח לישראל מהונגריה באפריל 1944 אחרי פלישת הנאצים להונגריה, [[נפתלי לאו-לביא]] (טולק) שהשגיח עליו בשואה, ושמואל יצחק (מילק) שנספה בשואה.
את שנות המלחמה הראשונות עבר ב[[גטו פיוטרקוב טריבונלסקי]], ה[[גטו]] הראשון ב[[גנרלגוברנמן|פולין הכבושה]]. באוקטובר [[1942]] גורשו אביו ואחיו יחד עם רוב יהודי העיר למחנה ההשמדה [[טרבלינקה]] (שם נספו ב[[י"א בחשוון]] [[ה'תש"ג]]) אולם הוא הצליח לחמוק עם אמו מהגירוש וכך ניצלו חייו. בנובמבר [[1944]], במהלך [[אקציה]], הצליחה אמו להצמיד אותו לאחיו הגדול נפתלי, שהיה מיועד להישלח ל[[מחנה עבודה]], אולם היא עצמה לא ניצלה. יחד עם נפתלי נשלח למחנה עבודה בעיר [[צ'נסטוחובה]], משם הגיעו ל[[מחנה ריכוז|מחנה הריכוז]] [[בוכנוולד]]. במחנה זה סייע לו חייל רוסי בשם [[פיודור מיכאיליצ'נקו]]{{הערה|לימים כשביקר הרב לאו בקרמלין בשנת 1989 ביקש ממארחיו שיסייעו באיתורו. מיכאיליצ'נקו זוהה רק בשנת 2008, לאחר פטירתו, בעקבות מחקר של חוקר אמריקני. הרב לאו פנה ל[[יד ושם]] ומיכאיליצ'נקו נכלל בין [[חסידי אומות העולם]]. ראו את [https://www.yadvashem.org/he/righteous/stories/mikhailichenko/letter-of-rabbi-lau.html מכתבו של הרב לאו] באתר יד ושם}} ושמר על חייו.▼
את שנות המלחמה הראשונות עבר ב[[גטו פיוטרקוב טריבונלסקי]], ה[[גטו]] הראשון ב[[גנרלגוברנמן|פולין הכבושה]].
באוקטובר [[1942]] גורשו אביו ואחיו יחד עם רוב יהודי העיר למחנה ההשמדה [[טרבלינקה]] (שם נספו ב[[י"א בחשוון]] [[ה'תש"ג]]) אולם הוא הצליח לחמוק עם אמו מהגירוש וכך ניצלו חייו.
▲
כאשר שוחרר המחנה על ידי חיילי ארצות הברית נודע ישראל לאו (בכינויו "לולק"), כאסיר הצעיר ביותר ששוחרר מהמחנה, בגיל 8. כמה חודשים לאחר מכן עלו השניים עם "[[ילדי בוכנוואלד]]" לארץ ישראל באנייה [[מטרואה]] והובלו ל[[מחנה המעצר בעתלית]]. בין משחררי המחנה היה אביו של [[קארים עבדול ג'אבאר]] והרב לאו שמר על קשרי ידידות גם עם בנו.
לאחר שעזב את מחנה עתלית הוא עבר לגור ב[[קריית מוצקין]], שם אומץ על ידי משפחתה של אחות אביו, אשת הרב [[מרדכי פוגלמן]], רבה הראשון של קריית מוצקין. בבית הספר הממלכתי-דתי אהרון הרוא"ה, שב[[קריית שמואל (חיפה)|קריית שמואל]] הסמוכה, השלים לאו את הלימודים שהחסיר בשנות המלחמה. למד בישיבות [[ישיבת קול תורה|קול תורה]], כנסת חזקיהו ו[[ישיבת פוניבז'|פוניבז']].
מאז היותו כבן 15 היה לבן-בית בביתו של הרב [[יצחק אייזיק הלוי הרצוג]] ו"האחראי על קיום ה[[מניין]]" בביתו של הרב הרצוג. בשנת 1956 היה פעיל ב"חבר הפעילים של המחנה התורתי" שביקש לחזק את שמירת המצוות בקרב העולים החדשים והתריע נגד כפייה חילונית{{הערה|{{שערים|ישראל מאיר לאו|שבת בדימונה|1956/07/19|00202}}{{ש}}{{שערים|ישראל מאיר לאו|הנוער הדתי בדרכו לישיבות|1957/09/02|00205}}}}. בגיל 22 [[נישואים|נשא לאישה]] את חייטה (חיה יוטא), בתו של הרב [[יצחק ידידיה פרנקל]], לימים רבה הראשי של [[תל אביב]]. עם נישואיו עזב את קריית מוצקין ועבר למרכז ישראל. הוא שימש כמורה ל[[תנ"ך]] ב[[תיכון ברנר פתח תקווה]] ואחר כך ב[[צייטלין (בית ספר)|תיכון צייטלין]] בתל אביב.
| |||