הגדה של פסח – הבדלי גרסאות

 

"הא לחמא" נאמר בארמית, מכיוון שהיא הייתה לשונם של המוני בית ישראל מאז תקופת החשמונאים. {{ציטוטון|ולפיכך הוצרכו לחבר דברי הגדה בלשון הארמית לפשוטי-העם, לנשים וילדים שלא ידעו עברית}}.{{הערה|שם=גולדשמידט 7|'''סדר הגדה של פסח, על פי מנהג אשכנז וספרד,''' מוגה ומבואר על ידי דניאל גולדשמידט, ירושלים ותל אביב: הוצאת שוקן, תש"ז (הדפסה נוספת: תש"ח), עמ' 7}} יש מחלוקת בין החוקרים מתי נכתבה הפסקה הא לחמא עניא, האם ב[[תקופת בית שני]], או אחרי החורבן.{{הערה|שם=גולדשמידט 7}}

 

====ההיגד הראשון: ארבע קושיות ומעשה שהיה בבני ברק====

 

====כוס שנייה====

 

===רחצה===

 

===מוציא מצה===

 

===כורך===

 

===שולחן עורך===

עורכים את השולחן לאכילת ארוחת החג. יש נוהגים לפתוח את הארוחה באכילת [[ביצה (מזון)|ביצה]] טבולה במי מלח.

 

 

ב[[עדות המזרח]] נהגו לאכול אורז (שאשכנזים נמנעים מלאוכלו בשל איסור [[איסור אכילת קטניות בפסח|קטניות]]) ומאכלים שאמורים לציין את גזירות [[המן]] שעל פי המסורת הטיל את הגורל שלו בחג הראשון של פסח.

 

==קריאת ההגדה==

 

על פי ההלכה, בזמן אכילת המצה ושתיית ארבע כוסות של יין יש להסב על צד שמאל כמנהג בני החורין בתקופה הרומית, אך אין להסב בזמן קריאת ההגדה עצמה. גם שתיית ארבע כוסות נתקנה משום 'דרך חירות', ומספרן מרמז גם ל[[ארבע לשונות של גאולה]] - "והוצאתי", "והצלתי", "וגאלתי" "ולקחתי" ({{תנ"ך|שמות|ו|ו}}-ז).

 

ההגדה מיועדת לכל הגילאים, אולם מפני הדגש המיוחד שיש בחינוך הילדים ובמיוחד במצווה זו, מכוונת היא במידה רבה לילדים. רבים מהמעשים הנהוגים בליל הסדר נועדו לעורר עניין וערנות אצלם, כדי שישאלו במה שונה הלילה משאר הלילות. כגון: אכילת [[כרפס]] בתחילת הסדר וסילוק המאכלים מהשולחן בטרם האכילה. נהוג שהילד הקטן קורא את נוסח ה"[[מה נשתנה]]", שבו ארבע שאלות על השינויים שבין ליל הסדר ללילות רגילים. גם מנהג גניבת ה[[אפיקומן]] הונהג כדי להשאיר את הילדים ערים. יש הנוהגים להציג את עצמם כבאים מארץ רחוקה, וגם המנהג להשאיר כיסא ל[[אליהו הנביא]], כמו המנהג לפתוח לו את הדלת, מיועד לגרום להתעוררות אצל הילדים. בנוסף נוהגים לחלק לילדים אגוזים, על-מנת לגרום לילדים להישאר ערים עד סוף הסדר.

 

==התפתחות ההגדה==