יחיאל מיכל שטיינברג – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Talmoryair (שיחה | תרומות) |
Talmoryair (שיחה | תרומות) |
||
שורה 42:
יחיאל מיכל שטיינברג נולד בשנת [[1864]] ב[[סוחובולי]] שב[[הורדנה (מחוז)|מחוז הורדנה]], [[האימפריה הרוסית]] (כיום [[בלארוס]]) לאביו, צבי, ולאמו חיה שרה לבית בוברי מ[[סוחוליב]]. הבית היה מסורתי. עם זאת הושפע שטיינברג מן [[ביל"ו|הביל"ויים]] ושאף לעלות לארץ ישראל בעקבותיהם. לשם כך הכשיר עצמו במלאכת ה[[נגרות]].
בשנת [[1880]] ניסה להקים, יחד עם [[דוד ילין]], ובעזרתו של מהנדס בשם [[אלטר גרינברג]], מפעל ל[[רעף|רעפים]] ב[[מוצא]]. ניסיונות הייצור לא צלחו והתוצרת היתה באיכות נמוכה והתפוררה. בשנת [[1882]] זנחו השותפים את ניסיון זה. בשנת [[1905]] התיישב במוצא ובנה בית לצד בית אחיו בשנת [[1923]] הקים שטיינברג מפעל לרעפים ולבנים שפעל במבנה המכונה "[[הבית האדום (מוצא)|הבית האדום]]".{{הערה|1=ראו: {{הבוקר|נחום תשבי|אפשריות של השקעות בארץ|1940/11/06|00202}} וגם: '''ילקוט האיגוד למחקר קרמי מס 2-3''', חיפה, חשון, תשי"ב-נובמבר 1951, עמ' 51}} המפעל ניזוק ב[[מאורעות תרפ"ט]] (1929) וב[[המרד הערבי הגדול]] (1936), אולם שטיינברג המשיך להפעילו. שטיינברג יצר [[קרטל]] עם מפעל הרעפים שפעל ב[[מתחם שנלר]], ובמסגרתו תיאמו שני המפעלים את מחיריהם.
בשנת [[ ]] עלה לארץ ישראל ופתח נגריה ב[[רחוב יפו]] ב[[ירושלים]], שם לימד נערים את מלאכת הנגרות. עם ייסוד המושבה [[חדרה]] קנה שטח אדמה שם ועבר לגור בה עם משפחתו. לפרנסתו עבד בבניית בתים וצריפים במושבה. בעקבות מגפת ה[[קדחת צהובה]], עזב את המושבה ועבר להתגורר ב[[נווה צדק]].▼
ב[[שנות ה-50 של המאה ה-20]] שכר את מבנה המפעל אדם בשם [[טוביה בראון]], שהפעיל אותו עד למחצית שנות ה-60.
▲<!-- בשנת [[ ]] עלה לארץ ישראל ופתח נגריה ב[[רחוב יפו]] ב[[ירושלים]], שם לימד נערים את מלאכת הנגרות. עם ייסוד המושבה [[חדרה]] קנה שטח אדמה שם ועבר לגור בה עם משפחתו. לפרנסתו עבד בבניית בתים וצריפים במושבה. בעקבות מגפת ה[[קדחת צהובה]], עזב את המושבה ועבר להתגורר ב[[נווה צדק]]. -->
==קישורים חיצוניים==
| |||