תל לכיש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הגהה, קישורים פנימיים |
Greyshark09 (שיחה | תרומות) |
||
שורה 11:
ב[[תקופת הברונזה]] (3150 עד 1200 לפנה"ס) הייתה לכיש עיר פרזות בחסות [[מצרים העתיקה|מצרית]], כמו כל ערי המדינה ב[[כנען]]. באגרות המצריות מ[[תקופת הברונזה המאוחרת]] שנודעו כ"[[מכתבי אל-עמארנה]]" כלולים כמה מכתבים ששלחו שליטי העיר ל[[פרעה]] מלך מצרים (מאה 14 לפנה"ס). הממצאים מתקופה זו כוללים [[כתב הירוגליפי|כתובות הרוגליפיות]] ו[[אנתרופואיד]]ים (ארונות קבורה מצריים דמויי אדם).
העיר חרבה במחצית הראשונה של המאה ה־12 לפנה"ס - ובשכבת החורבן נמצאו כ־1,500 [[גולגולת|גולגולות]]. יש הטוענים כי התארוך אמנם מתאים ל[[התנחלות השבטים|תקופת ההתנחלות]] וכיבושי [[יהושע בן נון]] (כיבוש העיר של [[יפיע מלך לכיש]] נזכר ב[[ספר יהושע]] י, 31-34), אך לא נמצאו [[חרס]]ים ישראלים במקום. בתקופה זו התנחלו בארץ גם [[גויי הים]] (הכוללים את ה[[פלשתים]]), אך גם ממצא ארכאולוגי אופייני להם נעדר מהתל, לכן לא ברור מי החריב את העיר.
העיר עמדה בחורבנה כמאתיים שנה ונבנתה מחדש ב[[מלכי יהודה וישראל|תקופת המלוכה]]. בתקופה זו הייתה חשיבותה של העיר נעוצה בכך שניצבה על גבול הממלכה לנוכח האיום הפלישתי. היא נזכרת בין הערים שביצר המלך [[רחבעם]] ([[דברי הימים ב]], י"א ט), היה בה בית שער גדול (זהה לזה שב[[תל חצור]], [[תל מגידו]] ו[[תל גזר]]) וארמון ענק. חרסים מתקופת רחבעם ([[המאה ה-10 לפנה"ס]]) נמצאו על התל, כמו גם סימני חורבן ממסעו של מלך מצרים, [[שישק הראשון]], בשנת 925 לפנה"ס. שישק פלש לארץ־ישראל ובזז ערים ב[[ממלכת יהודה|יהודה]] ובישראל, ואף הציב כתובות ניצחון בחלקן (למשל במגידו).
| |||