אנני נוימן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קו מפריד בטווח מספרים, אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים, מתן שם לתמונה
שורה 2:
|שם=
|שם בשפת המקור=
|תמונה=[[קובץ:Portrait of Annie Neumann.jpg|200px|דיוקן של אנני נוימן]]
|כיתוב=
|שם לידה=
שורה 18:
|אתר אינטרנט=
}}
[[קובץ:בתיה לישנסקי מביטה בפרוטומה של אנני נוימן, תל אביב 1981.jpg|ממוזער|250px|בת-זוגה של נוימן, הפסלת [[בתיה לישנסקי]], מביטה ב[[פרוטומה]] מעשה ידיה המציגה את דמותה, בתערוכת זיכרון לנוימן שנערכה בגלריה "גיא" בתל אביב ב-1981{{הערה|המקור: {{מעריב||הפסלת בתיה לישנסקי מתבוננת ביצירתה - פסלה של ידידתה המנוחה הציירת אנה נוימן|1981/02/23|01910}}. בסקירה של תערוכתה של לישנסקי ב[[בית האמנים בירושלים]] בכתב העת "[[גזית (כתב עת)|גזית]]" נכתב כי "המעולה שבין דיוקנאות לישנסקי מתאר ברגש מאופק את ידידתה, אני נוימן, שנפטרה בלא עת" ('''[[גזית (כתב עת)|גזית]]''' יט, ט–יב (1961), עמ' 195). גם לדעת [[יהושע שור]], הפרוטומה של נוימן היא אחת משני הפסלים הטובים ביותר שתמונותיהם הופיעו ב-1939 באלבומה של לישנסקי ({{דבר|י. שור|בתיה לישנסקי: (להופעת האלבום של יצירותיה)|1940/02/28|03500}}). לסקירה נוספת ראו {{דבר|זלמן שזר|עם פסלי בתיה לישנסקי|1962/01/26|00702|טור 4}}.}}{{תמונה להחלפה}}]]
 
'''אנה''' ('''אנני''') '''נוימן''' (נכתב גם '''אַני'''; על [[איור]]יה חתמה: '''אן נוימן'''; ב[[גרמנית]]: '''Anne''' ('''Annie''') '''Neumann''';{{כ}} [[20 באוגוסט]] [[1906]], [[כ"ט באב]] [[תרס"ו]], [[קוטבוס|קוֹטְבּוּס]], [[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]] – [[3 ביולי]] [[1955]], [[י"ג בתמוז]] [[תשט"ו]], [[תל אביב]]) הייתה [[צייר]]ת [[ישראלי]]ת.
 
==ביוגרפיה==
אנני בת שרה (לבית ויינבלום) ומנדל נוימן נולדה בשנת [[1906]] בעיר [[קוטבוס|קוֹטְבּוּס]] שב[[הקיסרות הגרמנית|גרמניה]], כ-120 קילומטרים מהבירה [[ברלין]]. למדה ב[[גימנסיה]], ובשנים [[1924]]-[[1929|29]] למדה [[ציור]] ב[[בית הספר ריימן]] {{אנ|Reimann School}} בברלין. שני [[רישום|רישומים]] של ראשי נערות שהציגה בתערוכה השנתית הגדולה בברלין ב-[[1932]] עוררו את תשומת לב המומחים, והיא זכתה בפרס [[מבקר אמנות|מבקר]] ה"[[ברלינר טאגבלאט]]" [[אדולף דונת]] {{גר|Adolph Donath}} ולביקורות טובות בעיתונות הגרמנית.
 
נוימן הייתה ציירת ריאליסטית-אקדמית. "היא לא נהתה אחר המודרניזם. היא אהבה לסמוך על גדולים וקדומים שעמדו במבחן הדורות" כתב עליה [[חיים גמזו]]{{הערה|"ציור ופיסול בישראל", לעיל, עמ' 66.}}. עסקה בעיקר ברישום דיוקנאות אותן רשמה בעיפרון, דיו ופחם. יצירתה הנודעת ביותר הוא רישום דיוקנה של [[הנרייטה סאלד]]{{הערה|ראו, למשל, "100 אמנים בישראל", לעיל, לוח 53.}}. עם זאת, ציירה גם במדיומים אחרים ובכללם צבעי מים, פסטל ושמן. "רישומיה וציוריה בצבעי מים נטו לא אחת לליריות חופשית (המהולה תמיד בקמצוץ מלנכוליה)"{{הערה|[[גדעון עפרת]], "אנני", לעיל.}}.
 
בשנת [[1933]], עם [[עליית הנאצים לשלטון]], [[העלייה החמישית|עלתה לארץ ישראל]]. בראשית ימיה בארץ הכירה את ה[[פסל (מקצוע)|פסלת]] [[בתיה לישנסקי]], שהציגה עמה תערוכה משותפת ב[[מוזיאון תל אביב]] ב-1933{{הערה|{{דבר||תערוכה|1933/08/09|00507}}.}} והייתה לבת-זוגה<!-- ייתכן שממש עד מותה. ראו לדוגמה תיעוד של תרומה משותפת ב-1955: {{דבר||עזרה לנפגעי השטפונות|1955/01/04|00117}} -->.
בשנת [[1953]] נאלצה נוימן לעזוב את הארץ ולנסוע בלוויית לישנסקי{{הערה|{{עיתונות יהודית היסטורית 2|הבקר|HBKR||הצצה מאחורי הקלעים|1953/10/23|00407}}.}} ל[[הולנד]], ל[[שווייץ]] ול[[פריז]], וכששבה חלתה ב[[סרטן (מחלה)|סרטן]], שבעטיו נפטרה בשנת [[1955]], בגיל 48. נקברה ב[[בית העלמין נחלת יצחק]].{{הערה|{{BillionGraves|אנני-נוימן/18925275|בית הקברות נחלת יצחק|אנני נוימן}}; {{קדישא|12892}}.}}. בשנה שלאחר מותה ([[1956]]) נערכה תערוכת-זיכרון לכבודה במוזיאון תל אביב.
 
==מבחר תערוכות יחיד==