איסור אכילת קטניות בפסח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה מיישום נייד עריכה מאפליקציית אנדרואיד
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 89:
בימי [[מלחמת קרים]] גויסו חיילים יהודים ל[[כוחות היבשה הרוסיים|צבא הרוסי]], והקהילות היהודיות ברוסיה דאגו לספק לאותם חיילים מזון כשר בכל מהלך המלחמה. לפני פסח נשאלו הרבנים האם אפשר להתיר את הקטניות בגלל המצב. [[הנצי"ב מוולוז'ין]], פסק שיש להקל בקטניות. ומשנשאל האם ההיתר הוא לחיילים היהודים, ענה: "אנחנו (=הבעלבתי"ם") נאכל קטניות - ואילו את החיילים היהודים נאכיל רק אוכל שאינו מכיל קטניות". לעומת זאת, החכם האיטלקי רבי [[ישמעאל הכהן ממודנה|ישמעאל הכהן]] בשו"ת זרע אמת, אסר אכילת קטניות גם בזמן מחסור, כשהוא מנמק זאת בחשש מפני התוצאות העלולות להגרם מהיתרים מיוחדים בתקופה של ירידה כללית בהקפדה בשמירת המצוות.
 
שאלה זו התעוררה שוב בתקופת [[השואה]]. בשנת [[1942]] נשאל רבה של [[חוסט]] הרב [[יהושע גרינוולד]] האם בשל המצב הדחוק ניתן להתיר אכילת קטניות. הרב גרינוולד אסר לאכול קטניות, כדי שלא יבואו להתיר גם חמץ, אולם לחיילים שניצבו בפני שתי ברירות: אכילת חמץ או אכילת קטניות, התיר בלית ברירה אחרת לאכול קטניות{{הערה|שו"ת חסד יהושע, חלק א סימן יז}}. בפסח [[1943]] התיר הרב יוסף הירש לעובדים ב[[מחנה עבודה|מחנה העבודה]] [[פלאשוב]] לאכל קטניות{{הערה|[[פרל ביניש]], '''[[הרוח שגברה על הדרקון]]''', 261}}. גם הרב [[אפרים אשרי]] התיר בתנאים הקשים של [[גטו קובנה]] לאכול קטניות בפסח{{הערה|שו"ת ממעמקים ח"א סימן יז}}.
 
בתקופת [[המערכה על ירושלים במלחמת העצמאות|המצור על ירושלים]] ב[[מלחמת העצמאות]], התיר הרב [[צבי פסח פרנק]] לאכול אורז וקטניות בפסח, בשל המחסור במזון{{הערה|1=[http://ravtzair.blogspot.com/2008/04/blog-post_13.html הבלוג של רב צעיר]}}. כעבור שנה בתקופת ה[[צנע]] בפסח תש"ט ([[1949]]) התירה [[הרבנות הראשית]] באופן כללי אכילת קטניות בפסח בשל המחסור במזון בארץ{{הערה|http://jnul.huji.ac.il/heb/pessah/Images/tb/22_2003L62.jpg}}.