יעקב בן אשר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←חיבוריו: מקורות על פי תורת הטור |
מ ויקיזציה שם הגדולים |
||
שורה 33:
אחיו ר' [[יהודה בן הרא״ש]] כיהן ברבנות [[טולדו|טוליטולה]] לאחר פטירת אביהם [[הרא"ש]] בשנת ה"א פ"ח (1327). גם שאר אחיו, ר' אליקום, ר' משה, ר' אליעזר ור' שמעון היו חכמים גדולים אולם מחיבוריהם לא נשאר בידינו דבר.
בסוף ימיו עקר ר' יעקב בן אשר מ[[טולדו]]{{הערה|1=ייתכן ונמצאה מצבתו בעיר טולדו בה מצוין שנפטר בתאריך י"ב בתמוז אך לא ברורה שנת פטירתו}}. יש אומרים{{הערה|1=כך מופיע בספרו של ה[[חיד"א]] "[[שם הגדולים]]", בדומה למסורת שצויינה בהערה בספר "סדר הדורות"}} שהוא נסע מאשכנז ל[[ארץ ישראל]].
ממסמכים שהתגלו{{מקור}} באי היווני [[כיוס]] מסתבר שר' יעקב חי באי זה ושם נפטר בשנת ה'ק"ח{{הערה|שם=אנציקלופדיה|1=[http://jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=464&letter=C&search=Chios הקהילה היהודית בכיוס], באתר [[האנציקלופדיה היהודית]] {{אנגלית}}.}}. עדות נוספת לכך היא מר' [[נתן מברסלב]] שכתב כי בחזרתו מארץ ישראל עבר דרך "כיוס" והשתטח על קבר ר' יעקב בעל הטורים. עם זאת, מקור אחר{{הערה|{{HebrewBooks||סדר הדורות|46817|שנת ה"א ק'|עמוד=251}}}} מסמן את מקום קבורתו באזור [[איזמיר]].
שורה 51:
* טור '''[[אבן העזר]]''' - העוסק בענייני [[דיני אישות|אישות]] ומשפחה, [[גירושין]], [[ייבום]] ועוד. חלק זה רובו נסמך ישירות על הלכות אישות במשנה תורה לרמב"ם.{{הערה|שם=רייניץ}}
* טור '''[[חושן משפט]]''' - העוסק בעיקר ב[[דיני ממונות]], [[דיין (הלכה)|דיינות]], [[עדות]] ועוד. חלק זה כתוב ברובו על פי '''ספר התרומות''' של רבי [[שמואל הסרדי]], שבתורו משלים ונסמך בחלקו על סיכום הלכות משא ומתן בספר משנה תורה לרמב"ם.{{הערה|שם=רייניץ}}
מייד עם חיבורו הפך הספר לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי [[דוד אבודרהם]] עשה בו שימוש לצורך כתיבת ספרו. כמאה וחמישים שנה אחרי כתיבת ארבעה טורים, כתב רבי [[יוסף קארו]] פירוש והרחבה לארבעה טורים בשם "[[בית יוסף]]" ובו סיכום מקורותיו התלמודיים והשוואה בין פסיקותיהם של הרמב"ם הרי"ף והרא"ש, לאור מחקרו על מקורות הרמב"ם בספרו [[כסף משנה]].<ref>ישנם ממצאים סותרים המורים על מועד כתיבת הספר כסף משנה על הרמב"ם זמן רב לפני או אחרי הספר בית יוסף על ארבעה טורים, וכך גם לגבי ספרים אלו והמועד הידוע של הדפסת השולחן ערוך. בכל מקרה ברור שהיה לפניו אוסף מקורות על פי סדר כתיבת הרמב"ם וכן מקורות ב"פסקי הראש" בעת שכתב את ספרו על ארבעה טורים. ראו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40266&st=&pgnum=14 תורת הטור], [[משה שטינברג]] תשי"ט עמוד 14, (בהוצאת הרבנות הראשית). בעניין המחלוקת על התאריכים ראו ''[[שם הגדולים]]'' ערך ''כסף משנה,'' הרב חיים יוסף דוד אזולאי. ובחקירה בת זמננו ראו ''דפוסי שולחן ערוך הראשונים'' עמוד 89, הרב ראובן מרגליות, הוצ' מוסד הרב קוק.</ref> תקציר ספרו זה הכתוב במתכונת הספר ארבעה טורים, אך מקצר בו, מתקן את שגיאות העברית, ופוסק על פי מנהג היהודים מגורשי ספרד, הוא ה[[שולחן ערוך]].
"נושאי כלים" נוספים על הספר ארבעה טורים היו: הב"ח (בית חדש) - שכתב רבי [[יואל סירקיס]], ה"דרכי משה" שכתב [[הרמ"א]] מחבר ההגהות ל[[שולחן ערוך]] (ה"מפה"), ה"דרישה" וה"פרישה" שכתב רבי [[יהושע פלק כץ]] מחבר הסמ"ע (ספר מאירת עיניים) על השולחן ערוך לחלק חושן משפט.
| |||