יעקב בן אשר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ויקיזציה שם הגדולים
תיקון מקורות לגבי סיכומים שעמדו לפני בעל הטורים והשולחן ערוך
שורה 44:
הוא זכה לכינויו: "בעל הטורים" הודות לחיבורו בהלכה: "[[ארבעה טורים]]". הספר ברובו עוקב אחר הלשון של [[משנה תורה|היד החזקה]] הרמב"ם (אשר כינה את ספרו משנה תורה), תוך השמטת קטעי הפילוסופיה, עדכון מקורות מן המשנה והתלמוד, והוספת מנהגי יהודי אשכנז על פי ספרו של אביו [[רבנו אשר|רבנו אשר בן יחיאל]] על התלמוד.
אביו, תלמיד ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] היה רב בטולדו שבספרד, שם למדו תלמוד על פי פסקי [[הרי"ף]] - רבי יצחק אלפאסי. ספרו של רבנו אשר ''פסקי הרא"ש'' הוא ברובו עדכון לספרו של הרי"ף שנכתב לפי סדר התלמוד, עם מנהגים ופסיקות על פי מנהג יהודי אשכנז.
בהקדמה לספר "פסקי הראש" כתב רבנו אשר: <blockquote>טועים כל המורים הוראות מתוך דברי הרמב"ם ז"ל ואינם בקיאים בגמרא לידע מהיכן הוציא דבריו. טועין הם להתיר האסור ולאסור המותר, כי לא עשה כשאר המחברים שהביאו ראיות לדבריהם, והראו על המקומות היכן דבריהם בגמרא ומתוך זה יכול לעמוד על העיקר ועל האמת. אבל הוא כתב ספרו כמתנבא מפי הגבורה בלא טעם ובלא ראייה, וכל הקורא בו סבור שמבין בו, ואינו כן. שאם אינו בקי בגמרא אין מבין דבר לאשורו ולאמיתו, וייכשל בדין ובהוראה! לכך לא יסמוך אדם על קריאתו בספרו לדון ולהורות, אם לא שימצא ראיה בגמרא. </blockquote>

את הספר כתב כשלפניו אוסף מקורות ותקצירי הלכות מן הרמב"ם ומספרו של אביו פסקי הרא"ש.{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40266&st=&pgnum=14 תורת הטור], [[משה שטינברג]] תשי"ט עמוד 14, (בהוצאת הרבנות הראשית)}} בספר ארבעה טורים פעמים רבות הוחלף לשון הרמב"ם בציטוטים מהגהותיו של אביו, הכוללים שגיאות דקדוקיות האופייניות ליהודי אשכנז, אפילו בציטוט מן המשנה. בחיבור [[שולחן ערוך]] של רבי [[יוסף קארו]] שנכתב כמאתיים שנה מאוחר יותר, תוקן הלשון וקוצר, תוך השמטת מרבית המקורות שסירבלו לדעתו את הקריאה.<ref>{{הערה|1=מחקרים פילולוגיים בהשתלשלות הספרות ההלכתית, תשמ"ח 1988, הוצ' האוניברסיטה העברית</ref> }}
 
הספר חולק לארבעה חלקים (טורים), כשכל אחד עוסק בנושא מסוים בחיי היהודי:
 
שורה 51 ⟵ 54:
* טור '''[[אבן העזר]]''' - העוסק בענייני [[דיני אישות|אישות]] ומשפחה, [[גירושין]], [[ייבום]] ועוד. חלק זה רובו נסמך ישירות על הלכות אישות במשנה תורה לרמב"ם.{{הערה|שם=רייניץ}}
* טור '''[[חושן משפט]]''' - העוסק בעיקר ב[[דיני ממונות]], [[דיין (הלכה)|דיינות]], [[עדות]] ועוד. חלק זה כתוב ברובו על פי '''ספר התרומות''' של רבי [[שמואל הסרדי]], שבתורו משלים ונסמך בחלקו על סיכום הלכות משא ומתן בספר משנה תורה לרמב"ם.{{הערה|שם=רייניץ}}
מייד עם חיבורו הפך הספר לאחד מספרי היסוד בהלכה, וכבר רבי [[דוד אבודרהם]] עשה בו שימוש לצורך כתיבת ספרו. כמאה וחמישים שנה אחרי כתיבת ארבעה טורים, כתב רבי [[יוסף קארו]] פירוש והרחבה לארבעה טורים בשם "[[בית יוסף]]" ובו סיכום מקורותיו התלמודיים והשוואה בין פסיקותיהם של הרמב"ם הרי"ף והרא"ש, לאור מחקרו על מקורות הרמב"ם בספרו [[כסף משנה]].<ref>ישנם ממצאים סותרים המורים על מועד כתיבתוסדר הספרחיבור ספרי רבי יוסף קארו. ברור שזמן רב עבר בין חיבור ספרו ''כסף משנה'' על הרמב"ם זמן רב לפני או אחרי הספרוהספר ''בית יוסף'' על ארבעה טורים, וכךאך לא ברור איזה קדם. כך גם לגבי סדר הדפסת ספרים אלו והמועדלעומת המועד הידוע של הדפסת השולחן ערוך. בכל מקרה ברור שהיהשלפני לפניורבי יוסף קארו עמד אוסף מקורות על פי סדר כתיבת הרמב"ם וכן מקורות ב"פסקי הראש" בעת שכתב את ספרו על ארבעה טורים. ראו [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=40266&st=&pgnum=14 תורת הטור], [[משה שטינברג]] תשי"ט עמוד 14, (בהוצאת הרבנות הראשית). בעניין המחלוקת על התאריכים ראו ''[[שם הגדולים]]'' ערך ''כסף משנה,'' הרב חיים יוסף דוד אזולאי. ובחקירה בת זמננו ראו ''דפוסי שולחן ערוך הראשונים'' עמוד 89, הרב ראובן מרגליות, הוצ' מוסד הרב קוק.</ref> תקציר ספרו זה הכתוב במתכונת הספר ארבעה טורים, אך מקצר בו, מתקן את שגיאות העברית, ופוסק על פי מנהג היהודים מגורשי ספרד, הוא ה[[שולחן ערוך]].
 
"נושאי כלים" נוספים על הספר ארבעה טורים היו: הב"ח (בית חדש) - שכתב רבי [[יואל סירקיס]], ה"דרכי משה" שכתב [[הרמ"א]] מחבר ההגהות ל[[שולחן ערוך]] (ה"מפה"), ה"דרישה" וה"פרישה" שכתב רבי [[יהושע פלק כץ]] מחבר הסמ"ע (ספר מאירת עיניים) על השולחן ערוך לחלק חושן משפט.