מבצע יורם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
קיומו של היישוב היהודי בירושלים, שמנה כמאה אלף איש ערב פרוץ מלחמת העצמאות, היה תלוי באספקת מים ומזון משפלת החוף. הערבים, שהבינו היטב שניתוק התחבורה היהודית מהשפלה לירושלים עשוי להכריע את המערכה על העיר, ריכזו את עיקר מאמציהם בחסימת צירי התנועה לירושלים, החל מראשית המלחמה. בשורה של מבצעים צבאיים, במהלך החודשים אפריל-מאי [[1948]], הצליחה [[ההגנה]] להשתלט כמעט על כל אורכו של הכביש הראשי מהשפלה לירושלים, אולם קטע הדרך שבין לטרון ל[[שער הגיא]], נותר בשליטת הצבא הבריטי עד לסיום המנדט, ולכן לא ניתן היה לפעול בו. בחודש שקדם לסיום המנדט הבריטי נכנס לאזור זה גם כוח מ"[[צבא ההצלה]]", השתלט על הנקודות השולטות בחלקו המזרחי של רכס לטרון, ומנע המשך מעבר שיירות אספקה לירושלים.
אחרי עזיבת הבריטים בליל ה-[[14 במאי]] 1948, הוצאו גם כוחות "צבא ההצלה" מאזור לטרון, והועברו להתארגנות מחדש ב[[סוריה]]. ב-[[18 במאי]] נשלח גדוד 4 של הלגיון לאזור לטרון, ותפס את כל קו הרכס שבין לטרון לשער הגיא. ב-[[23 במאי|23 בחודש]] תוגבר כוח זה בגדוד נוסף של הלגיון, בסיוע ארטילריה ושיריוניות. הניסיונות לעקור את הלגיון, ב[[מבצע בן נון א']] ו[[מבצע בן נון ב']], אשר נערכו בשבוע האחרון של מאי, נכשלו, תוך אבדות כבדות
==תוכנית
המבצע הוטל על גדוד 5 מ[[חטיבת הראל]] (גדוד "שער הגיא") וגדוד 3 מ[[חטיבת יפתח]] (גדוד "הגליל"). על המבצע פיקד יגאל אלון, ובמטה המבצע שפיקד על הקרב נכחו מיטב מפקדי חטיבות הפלמ"ח 'יפתח' ו'הראל'. אלה בחרו לעקור את הלגיון מלטרון תוך שנקטו בגישה עקיפה, מה גם שהתקפות המצח שנערכו במבצעים הקודמים לכיבוש המקום, נחלו כישלון חרוץ. משום כך כיוון הפלמ"ח את התקפתו לשני משלטים החולשים על לטרון ממזרח. משלטים שכונו בשם משלט י"ג ומשלט י"ד, בהנחה שכיבושם יערער את אחיזת הלגיון בלטרון. על כוח מחטיבת הראל היה לכבוש את משלט י"ג, עליו הגנה מחלקה ירדנית אחת, ועל הגדוד השלישי מחטיבת יפתח היה לעבור דרך המשלט שנכבש ולכבוש את משלט י"ד שהיה הגדול והמבוצר מבין השניים. כיבוש
[[קובץ:PikiWiki Israel 20672 The Palmach.jpg|שמאל|ממוזער|180px|יגאל אלון מפקד המבצע]]
==הקרבות==
עקב טעות בניווט של סיירי גדוד 5, הסתערה
'כוח זיוי צפרירי' המשיך לבדו בלחימה, ללא כל עזרה מצד כוחות צה"ל הגדולים שהיו מסביב למתחם לטרון, ועם בוקר, לאחר 7 שעות מלחמת גבורה נחושה, השלים את כיבוש משלט י"ד. בקרב הקשה נפגעו כמעט כל הלוחמים ו- 16 מהם נהרגו, אלא שאז הגיעה פקודת הנסיגה ממפקדת המבצע שלא הבינה את הישגם הבלתי נתפס של לוחמי 'כוח זיוי צפרירי'. זיוי צפרירי פיקד על הנסיגה למופת. הוא נאלץ להשאיר את החללים על המשלט, כשלוחמיו המעטים תומכים בחבריהם הפצועים במורד הגבעה, והוא האחרון שירד מהרכס. רק בתום המלחמה הוחזרו החללים לישראל.
==אחרית דבר==
בדיעבד, מקריאת דו"חות מפקדים ירדנים, התברר שהתקפת
מבצע יורם נכשל, [[לטרון]] נותרה בידי [[הלגיון הערבי]] והדרך הראשית ל[[ירושלים]] נותרה חסומה. בכל זאת, באותם ימים ממש, נפרצה [[דרך בורמה (ישראל)|דרך בורמה]] ושיירות החלו לעבור לירושלים מיד לאחר כישלון המבצע.
| |||